אלוהים מתנשק עם הלשון
עם הרקיע האלמותי
הסערה הארורה היא בפנים
מדממת כמו מרי
והיא אמיתית
והיא סערה
ואני מפזר אקונומיקה
על כל האדום האדום הזה
שנכנס מהחלון וממסמר אותי לקיר

חנוט בתחפושת המיקי מאוס שלי
לפעמים אני משתגע
כמו כלב ים על אסיד
כמו חתול מסורס מאונן עצמו לדעת
אני מוכרח לשכפל
את החיזיון הזה
את הבזיון הזה
למען יזכר לדורות

(בגירסה שלי קינג קונג לא יצנח
בגירסה שלי טיטניק לא תטבע
בגירסה שלי העקרבים
מפצפצים לי את הלסת
ומכרסמים לי את הנשמה
עד תום)

מפלס את דרכי באפילה
בעזרת ניצוץ הזהב של הסיגריה
נתתי כל שיכולתי
הברית שכרתתי איתך, מולדת
חזקה מברית הארצות שבאמריקה
כמו מנגינה אינטואיטיבית של הלב
לאורות הזוהר הצפוני
עלמות חן משתזפות
בביקיני קיבינימט
מאחורי כל וילון של אור
מסתתר מטמון מפואר
ניתן לממש את הזכייה
בעיקר בקוטב המזרחי
של רחוב מנדלי
אשר לא ימכור ספרים עוד
לעולם

מבטים קפואים חיוכים קפואים
מחשבות קפואות
אנשים
כל אחד
והאנטרקטיקה הפרטית שלו
שאלה של סיפוק
שאלה של ספק
האם למחוק את הכול מהסוף
ולהתחיל מבראשית
או למחוק את הכול מבראשית
ולהתחיל מהסוף.