[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תודה לאור רוזנבלט

בכל פעם שמר אפל פותח את המזוודה זה נעשה כך שלא רואים את
תכולתה.


פנים. כניסה לדירתו של מר אפל - יום

למרות שזה יום, חשוך מאוד בדירה כי אף חלון אינו פתוח. אנחנו
רואים את הדמות כצל. מר אפל, 42, מכפתר בידיים חשופות את המעיל
הארוך שהוא לובש. הוא מוציא משקפי שמש מכיס המעיל ומרכיב אותן.
לאחר מכן, לוקח מגבעת ממתלה הכובעים וחובש. הוא מרים את
המזוודה שעומדת לרגליו ופותח את הדלת.

קרן אור רחבה ובוהקת חודרת לדירה. מר אפל נעלם באור ורק ידו
נשלחת אחורנית וסוגרת אחריו את הדלת - ושוב חושך.

פנים. חדר מדרגות מחוץ לדירתו של מר אפל - יום

מר אפל נועל את דלת הדירה, מתכופף ומשאיר את המפתח מתחת לדלת.
על הדלת מודבקת מדבקה שכתוב עליה בעט "אפל". מר אפל מגרד את
המדבקה מהדלת בעזרת ציפורניו. המדבקה בקושי יורדת. דלת הדירה
השכנה נפתחת ומשם יוצא יואל, 62 לבוש כפכפי אצבע, מכנסיים
קצרות וגופייה. הוא מחזיק בידו שקית זבל ובוהה במר אפל המום.
מר אפל עוזב את המדבקה ויורד במדרגות למטה. יואל עוקב אחריו
במבטו.

חוץ. מדרחוב אלנבי - יום

מר אפל צועד ברחוב בבגדי חורף, משקפי שמש ומזוודה. מבטו מושפל,
הליכתו איטית. הרחוב מלא באנשים שמסתובבים בין דוכני יריד
האומנות. כולם לובשים בגדים קצרים. חלקם משתמשים במניפה,
ונטילטור קטן על בטריות או סתם חתיכת נייר בשביל לעשות רוח. מר
אפל בוחן את הישבנים והציצים של הבחורות, את העשן שיוצא מפיו
של זה שמעשן סיגריה, רואה את רגלי האנשים שהולכים ומתרחקים
ממנו. האנשים מגניבים מבטים אליו. הם נרתעים ממנו. לפתע נתקל
מבטו של מר אפל במבטו של ילד שמסתכל ישירות אליו. הוא מתרחק
מהילד שבוהה בו ישירות ונתקל בקבצן. ידיו של הקבצן מושטות
קדימה. מר אפל מסית את מבטו וממשיך ללכת.

חוץ. תחנת אוטובוס - יום

מר אפל צועד לכיוון התחנה העמוסה באנשים. האוטובוס מגיע
והאנשים מתחילים לעלות. מר אפל ממשיך להתקדם באיטיות ומפסיד את
האוטובוס. הוא מגיע לתחנה הריקה ומתיישב על אחד הכיסאות. הוא
מוציא ממזוודתו תפוח ואוכל. עוברי אורח מגיעים לתחנה מבחינים
במר אפל, נרתעים וממשיכים הלאה.

חוץ. תחנת אוטובוס - יום, מאוחר יותר

האוטובוס מגיע לתחנה ונעצר. דלתותיו נפתחות. מספר נוסעים
יורדים בתחנה. הם מבחינים במר אפל ומתרחקים במהירות. מר אפל
קם, זורק את שאריות התפוח האכול לפח הזבל. ועולה על האוטובוס.


פנים. אוטובוס - יום

מר אפל נכנס, נעמד, פותח את המזוודה. הנהג והנוסעים בוהים בו
בחרדה. מר אפל מוציא מהמזוודה ארנק, פותח אותו ומושיט לנהג את
הכרטיסייה שלו. הנהג מנקב את החור האחרון בכרטיסייה ביד רועדת.
מר אפל מכניס את הכרטיסייה והארנק בחזרה למזוודה וסוגר אותה.
הוא מתקדם לעבר המושב האחורי, מבטו מושפל. הנוסעים בוהים בו
כשהוא עובר בין המושבים.
שני נוסעים שיושבים במושב האחורי קמים ומתקדמים לספסלים אחרים
בקדמת האוטובוס. מר אפל מתיישב במושב הקיצוני האחורי ברכב. הוא
סוגר את החלון הפתוח ליד המושב.

פנים. אוטובוס - יום, מאוחר יותר

מר אפל נרדם באוטובוס כשהוא מחבק את המזוודה שלו.

פנים. אוטובוס - יום, מאוחר יותר

מר אפל עדיין ישן ומחבק את המזוודה, גופו מוטה בזווית שונה מעט
מקודם. רק מר אפל והנהג נמצאים באוטובוס. האוטובוס מגיע לתחנה
האחרונה ליד הים ונעצר. ראשו של מר אפל נופל לזווית אחרת עם
העצירה. הנהג מסתכל על מר אפל הישן דרך המראה. דלת האוטובוס
נפתחת לרווחה. הנהג מכבה את המנוע. רק נחירותיו של מר אפל
נשמעות. מר אפל נוחר נחירה חזקה במיוחד ומתעורר בבהלה. לוקח לו
רגע להתאפס על עצמו, ואז הוא קם ויורד מהאוטובוס.

חוץ. טיילת ליד היום - יום

מר אפל יורד מהאוטובוס והולך בטיילת. מתקדם לעבר המקום הפנוי
באחד הספסלים. על הספסל יושב גבר בבגדים קצרים ובוהה במר אפל.
מר אפל מבחין במבטו של הגבר ומתרחק. הוא מתקרב לצד השני של
הטיילת - הקרוב לים, היכן שכל חסרי הבית יושבים ושוכבים עם
כוסות וידיים מושטות קדימה. הקבצן שראינו בהתחלה הולך בין
האנשים ומקבץ נדבות הוא מסתכל על מר אפל ומתקדם לעברו. מר אפל
משנה את כיוון הליכתו ויורד לים. הוא מתקדם במהירות ומגניב מבט
אחורנית - הקבצן נעלם בין האנשים. מר אפל ממשיך להתקדם
במהירות.

חוץ. חוף ים - יום

בחורות משתזפות בחוף. מר אפל הולך על החוף ומסתכל על "הנוף".
ברקע נשמעים רעשי הכדורים של האנשים שמשחקים מטקות. כדור אחד
עף לעברו של מר אפל ופוגע בו. שני ילדים מחזיקים מטקות ובוהים
בו מאחורי גבו. אחד מהם שם ידו על פיו וצוחק. השני נושך את
שפתו התחתונה ומחייך. מר אפל לא רואה אותם. הוא משפשף בידו
האחת את המקום הפגוע וממשיך להתקדם.

מר אפל מביט לעבר השמשיות והסוככים. כל המקומות המוצלים מלאים
באנשים. הוא ממשיך ללכת. האנשים היושבים מנפנפים במניפות
וקרטונים מאולתרים על מנת "לעשות אוויר". קווצת שיער משיערו של
מר אפל המציצה ממתחת לכובע מתעופפת ברוח הקלילה של הים. מר אפל
נעצר, מוציא ממזוודתו צעיף, מתעטף בו וממשיך ללכת.

חוץ. חוף ים - יום, מאוחר יותר

מר אפל בונה לעצמו ארמון חול בים. הוא שם את מזוודתו בפנים.
ילד קטן מגיע ומתחיל לעזור לו לבנות את הארמון מהצד החיצוני.
לאחר כמה רגעים, הילד נכנס לתוך הארמון ומתחיל לעזור בבנייה
מבפנים. מר אפל קם, לוקח את המזוודה ועוזב את המקום תוך שהוא
מנקה את גופו משאריות החול. הילד הקטן ממשיך לבנות את הארמון.

חוץ. פינה ריקה בחוף ים - יום

מר אפל מגיע לפינה נטולת אדם. הוא נשכב על גבו, על החול החם
ומוריד את המגבעת מראשו. תחתיה הוא חובש כובע צמר צמוד. ידיו
ורגליו פרושות לצדדים. יד אחת אוחזת במזוודה והשנייה במגבעת.
משקפי השמש עדיין על עיניו. מר אפל מחייך.

לאחר מספר רגעים ניתן להבחין כי אפו זז. הוא מרחרח. החיוך נמחק
משפתיו באיטיות. הוא מביט הצידה - לא רחוק ממנו נמצא פתח שפכים
שיוצא ישירות לים. מר אפל נשכב שוב אבל קם לאחר כמה רגעים
ועוזב את המקום.  

חוץ. פארק - יום

מר אפל יושב על ספסל בפארק ומשעין רגליו על המזוודה. קורא ספר.
ציפור מחרבנת לו על הכובע. הוא מפסיק לקרוא לרגע, מוריד את
הכובע, מסתכל, על הכובע יש חרא של ציפור. הוא מחזיר את הכובע
למקומו על ראשו וממשיך לקרוא (מאותו רגע החרא נשאר על הכובע של
מר אפל עד סוף הסרט).

זקן שהולך עם המטפלת הפיליפינית שלו מתיישב על הספסל השני.
המטפלת שלו מגישה לו סנדוויץ ארוז בנייר אריזה. היא מסירה את
העטיפה בשבילו ושמה מפית על חולצתו כדי להרחיק את הפירורים.
היא מתיישבת בעצמה ופותחת את הסנדוויץ שלה. הם אוכלים יחדיו.
המטפלת מסתכלת על הנהר בפארק. הזקן שם לב למר אפל. הוא מבחין
בחרא שעל הכובע, ובוהה במר אפל תוך שהוא אוכל. מר אפל מגניב
מבט לעבר הסנדוויץ שלו וממשיך לקרוא. הזקן ממשיך לבהות במר אפל
ולאכול בפה פתוח. מר אפל מפסיק לקרוא, מכניס את הספר למזוודה
ועוזב את המקום. הוא מסתכל סביב ומבחין בבניין שירותים
ציבוריים בפארק. הוא מתקדם לכיוון הבניין.

פנים. שירותי גברים ציבוריים בפארק - יום

מר אפל נכנס לשירותי הגברים הציבוריים. הוא נכנס לתא של הנכים
ונועל את התא.

פנים. תא בשירותי גברים ציבוריים - יום

התא מרווח יחסית. מר אפל מוריד את מכסה האסלה ומתיישב. הוא
מוציא ממזוודתו את הספר, מניח את המזוודה על ברכיו כשהספר
מעליה ומתחיל לקרוא. הידית של הדלת זזה מפעם לפעם. מר אפל מגיב
במבטים לעבר המנעול וממשיך לקרוא. מלמטה נראים הרגליים של
האנשים העומדים בתור. מצדדיו נשמעים קולות של ניאגרה.

פנים. שירותים ציבוריים מחוץ לתא - ערב

המנקה נועל את דלתות השירותים. הוא מגיע לדלת של תא שירותי
הנכים. הדלת נעולה. המנקה מציץ פנימה מלמטה ורואה רק תא ריק.
הוא מתיישר, יוצא ונועל את המקום.

פנים. תא שירותים - ערב

מר אפל יושב על האסלה בישיבה מזרחית, דרוך - מקשיב.  הוא נמצא
כמעט בסוף הספר. הוא מקפל דף אחד של הספר כסימן וסוגר את הספר.
מוריד מעליו את המזוודה ומיישר את רגליו תוך שהוא נושך את שפתו
התחתונה מכאב. הוא מניע את כפות רגליו בתנועות סיבוביות.
נשמעים קנאקים עם כל תנועה.

פנים. מחוץ לתא - ערב

מר אפל יוצא מן התא בזהירות. הוא בודק שכל התאים ריקים. אז הוא
מוציא רדיו קטן מהמזוודה ומתחיל לכוון אותו עד שבוקעת מוזיקה
ישנה וטובה מהמכשיר. הוא מתחיל לרקוד. הוא פושט את מעילו
ובגדיו אט אט, תוך כדי ריקוד. עורב נעמד על עדן החלון. מר אפל
מגרש את העורב וממשיך לרקוד בעירום.

פנים. שירותים מחוץ לתא - לילה

מר אפל שוכב ערום על המעיל שלו הפרוש על רצפת השירותים. בגדיו
מפוזרים במקום. הרדיו הישן מונח על המזוודה. רוח קלילה מעיפה
את שיערו.

הזיה: חוץ. שטח פתוח - יום

מר אפל לבוש בבגדי החורף שלו, מחזיק את המזוודה, עומד נמצא
בשטח מדברי פתוח. אין סימן חיים בטווח ראייה. במרחק מה עומד
אוהל. לא ניתן לראות האם יש בו אנשים. מר אפל מתקרב באיטיות
לאוהל. מקרוב יותר ניתן להבחין כי הריצ'רץ' שאמור לסגור את
האוהל שבור. קצה הבד שאמור לסגור את האוהל מתעופף ברוח הקלילה,
אך ניתן לראות רק סדק שחור בפתח האוהל. האוהל אינו מקובע
לאדמה. מר אפל נעצר קרוב לאוהל, מתכופף קלות ומציץ פנימה.
בפנים יש רק שחור. הוא שולח יד להסית את פינת הבד של האוהל אך
הרוח מעיפה את האוהל למרחק מה ממנו. מר אפל מתיישר, נרתע.
האוהל נעצר על האדמה מספר מטרים ממנו. מר אפל מתקדם בצעדים
מהוססים. הוא רק מספיק להיעצר ליד האוהל כשהרוח שוב מעיפה את
האוהל הרחק ממנו. מר אפל מתחיל לרדוף אחרי האוהל אך הוא איטי
ובגדיו הכבדים מגבילים את תנועתו. האוהל מתעופף כלפי מעלה
ונעלם באופק. מר אפל נעמד ועוקב במבטו אחרי האוהל שנעלם.

חזרה ל: פנים. שירותים מחוץ לתא - לילה

מר אפל מעביר את ידו על הראש ומיישר את שיערו מתוך שינה. הרוח
מעיפה שוב את השיער. מר אפל מעביר שוב את ידו על השיער, ליישר
אותו. הרוח מתחזקת. דלת תא שירותי הנכים דופקת. בגדיו של מר
אפל מתחילים להתעופף בחלל החדר. מר אפל קם ואוסף את בגדיו תוך
שהוא נאבק ברוח הפרצים. הוא לוקח את המזוודה והרדיו ונכנס לתא
השירותים.

פנים. תא שירותי נכים - לילה

מר אפל מצליח בקושי לנעול את דלת תא השירותים. הוא מחבק את
מזוודתו ומצטופף בפינה, בין האסלה לנייר טואלט. הוא מתעטף
בבגדיו, מרכיב את משקפי השמש, מחבק ביד אחת את המזוודה וביד
השנייה מחזיק את הכובע שלו שלא יעוף. מר אפל מביט למעלה. הרוח
שורקת.  

פנים. תא שירותי נכים - בוקר

מר אפל שוכב בפינת התא שלו בעיגול, מכוסה בבגדיו, כובעו לראשו.
משקפיו מונחות על הרצפה. הוא מחבק את המזוודה. מר אפל פוקח את
עיניו ורואה את רגליו של המנקה מבעד לחרך הדלת מלמטה.

פנים. שירותים מחוץ לתא - בוקר

המנקה פותח את דלתות השירותים אחת אחת.

פנים. תא שירותי נכים - בוקר

מבחוץ נשמעים קולות של דלתות נפתחות. מר אפל נדרך. אחיזתו סביב
המזוודה מתהדקת.

פנים. שירותים מחוץ לתא - בוקר

המנקה פותח את הדלתות, מתקדם לכיוון תא שירותי הנכים. מחרך
הדלת מלמטה נראים משקפי השמש של מר אפל. ידו של מר אפל נשלחת
קדימה ומרימה אותם.

פנים. תא שירותי נכים - בוקר

מר אפל מרכיב את משקפי השמש שלו.

פנים. שירותים מחוץ לתא - בוקר

המנקה מגיע לתא של מר אפל. משחיל את המפתח במנעול.

פנים. תא שירותי נכים - בוקר

סוגר הדלת מורם עם קול סיבוב המפתח.

פנים. שירותים מחוץ לתא - בוקר

המנקה שולח יד לידית של הדלת, מתחיל למשוך וקאט על התנועה -

פנים. תא שירותי נכים - בוקר

הדלת לא זזה. ידו של מר אפל אוחזת בידית בכוח. מר אפל עומד
ערום כביום היוולדו כשידו השנייה אוחזת במזוודה.

פנים. שירותים מחוץ לתא - בוקר

המנקה מנסה שוב. לא מצליח. הוא מתכופף להציץ למטה ורואה זוג
רגלים יחפות וקצה של מזוודה. הוא מתיישר בבהלה, מרפה מן הידית
ועוזב את המקום.

חוץ. מחוץ לשירותים - בוקר

מר אפל יוצא מהמבנה, לבוש כרגיל רק עם צעיף אחר, עם המזוודה
בידו.

חוץ. רחוב בשכונה עשירה - יום

מר אפל צועד עם מזוודתו ברחוב, בוחן את הבתים. זהו רחוב שקט
וקטן. הבתים הם בתים פרטיים מעוצבים. חלקם גבוהים, חלקם נמוכים
ורחבים. בין הבתים המפוארים יש בית פרטי קטן וישן. מר אפל נעצר
לידו. צמחייה פראית מכסה את קירות הבית מבחוץ. הבית נראה מוזנח
מבחוץ, אך מזכיר את הבתים בציורים של הילדים - עם גג רעפים
וארובה וחלונות קטנים עם תריסים סגורים. ליד הבית חונה מכונית
ישנה, גם היא נראית מוזנחת. על יד הבית מונח מקרר ישן שאינו
פועל. מר אפל מתקרב למקרר. הוא מבחין שדלת המקרר פתוחה - הוא
נכנס למקרר.

פנים. מקרר - יום

מר אפל מסתכל על הרחוב מתוך המקרר. הוא יושב בפנים מקופל, מחבק
את מזוודתו וסוגר את דלת המקרר עד לכדי סדק.

הזיה: פנים. מקרר- יום

מר אפל יושב באותה פוזיציה כמו קודם רק רועד מקור. טיפות קרח
מכסות את אפו וכובעו. הוא פותח את דלת המקרר ביד רועדת ויוצא
החוצה.

חוץ. רחוב מחוץ למקרר - יום

מר אפל יוצא מן המקרר. הוא רועד מקור. הרעידות נרגעות בהדרגה
ומר אפל ממשיך ללכת.

חוץ. רחוב מרכזי בתל-אביב - יום

מר אפל הולך ברחוב. בין חסרי הבית והשיכורים יושב הקבצן שראינו
קודם, ידו מושטת קדימה. מר אפל לא מבחין בו. הוא בוחן את
חלונות הראווה של החנויות ונעצר מול חלון ראווה של חנות המוכרת
ציוד לקמפינג. בחלון מוצג אוהל כדוגמת האוהל שהתעופף ברוח
בהזיה. למטה, ליד האוהל ניצב שלט קטן ועליו רשום המחיר 219
שקלים. מר אפל מפשפש בארנקו. יש לו רק ארבעים שקל. אין לו
כרטיסי אשראי, רק כרטיס כספומט.

חוץ. רחוב ליד כספומט - יום

מר אפל עומד ליד הכספומט. הוא מקיש סכום למשיכה: 250 שקלים.

אינסרט מסך:

על המסך רשום "יתרתך בחשבון היא 19.24 שקלים לא ניתן להשלים את
הפעולה".

הכרטיס יוצא מן המכשיר. מר אפל לוקח את הכרטיס, בוחן אותו
ודוחף אותו לפח הגריסה. הוא ממשש שוב את שני השטרות של עשרים
השקלים בידו, מסתובב אחורנית ורואה שלט עליו רשום "מסעדת
פועלים".

חוץ. כניסה למסעדת פועלים - יום

בפתח הכניסה למסעדה עומד מאבטח. מר אפל מתקרב. המאבטח מסמן לו
לפתוח את המזוודה. מר אפל פותח את המזוודה. המאבטח מתכופף
ומפשפש במזוודה. לבסוף, המאבטח מתיישר ומסמן למר אפל להיכנס.
מר אפל סוגר את המזוודה ונכנס פנימה.

פנים. מסעדת פועלים בשירות עצמי - יום

מר יושב לבד בפינה חשוכה של המסעדה. בצלחתו פירה ורבע עוף וליד
מעט ירקות מבושלים. הוא מסית את הסכין והמזלג הצידה, פותח את
מזוודתו, מוציא משם סכין ומזלג ומניח אותם על המגש לידו. הוא
סוגר את המזוודה ומתחיל לאכול.

חוץ. שדה קוצים - לילה

מר אפל מגיע לשדה קוצים. הוא מתיישב לקרוא ספר ומוציא נר
ממזוודתו. הוא מכווץ את עיניו במאמץ לקרוא מה כתוב.

מר אפל מדליק עוד נר. הוא ממשיך לקרוא ואז מתחיל לרעוד מקור.
מר אפל משתמש בלהבת הנר ע"מ להצית את הקוצים היבשים. האש
מתפשטת אך לא מגיעה אליו כי הוא יושב בקרחת - איפה שאין צמחים.
מר אפל ממשיך לשבת לקרוא עם שני הנרות. הוא מושיט את כפותיו
מעל הנרות ומשהה אותן כדי שיתחממו.

המקום מתחיל להישרף כליל. מר אפל מתחיל להשתעל מהעשן. הוא מכבה
את הנרות ומכניס אותם ואת הספר בחזרה למזוודה. מר אפל קם ועוזב
את המקום העולה באש. ברקע נשמע קול סירנה של מכבה אש.

חוץ. חוף ים - לילה

מר אפל מתקדם לעבר סוכת המציל. על הסוכה תלוי שלט "אין מציל,
הרחצה אסורה". הוא עולה במדרגות לסוכה.

פנים. סוכת מציל - לילה

מר אפל נכנס לסוכה. הוא מוציא ממזוודתו בקבוק יין וכוסית.

פנים. סוכת מציל - לילה, מאוחר יותר

מר אפל יושב על מזוודתו, מכוסה בשמיכה, לוגם יין אדום מהכוסית
ומסתכל על הים. מרחוק נשמע צחוק של גבר ואישה. קול הצחוק מתגבר
ומתקרב.

חוץ. מחוץ לסוכת המציל - לילה

גבר ואישה לבושים בבגד ים מטפסים במדרגות מחובקים וצוחקים.
הגבר מושיט ידו לדלת אך נעצר כשהאישה מנשקת אותו. הם מתחילים
להתמזמז ונשענים על הדלת.

פנים. סוכת מציל - לילה

מר אפל משאיר את בקבוק היין והשמיכה בפנים ויוצא דרך חלון
הסוכה עם מזוודתו.

חוץ. מחוץ לסוכה - לילה

מר אפל עומד על המרפסת מחוץ לסוכה. הוא מחבק את מזוודתו ומסתכל
למטה - אל החול.

פנים. סוכת המציל - לילה

הדלת נפתחת. הגבר והאישה עומדים ובוהים בשמיכה ובבקבוק היין
השוכב. היין נשפך מן הבקבוק ומרטיב את השמיכה והרצפה.

חוץ. חוף ים מחוץ לסוכת המציל - לילה

מר אפל מחבק את המזוודה ונוחת בחבטה על החול. לאחר כמה רגעים
הוא מתחיל להתרומם, בקושי. הוא מנקה את המזוודה שלו מהחול
בעזרת ידיו.

חוץ. חוף ים - לילה

מר אפל הולך בחוף. יש רוח מהים. הוא בועט בחול ומכה באגרופיו
באוויר.

חוץ. רחוב - לילה

מר אפל עובר ברחוב. על בגדיו עדיין יש חול מהים. יש זונות
ברחוב. הן מתרחקות ממנו. מר אפל מפחיד אותן - מתקרב אליהן
ורוקע ברגליו. בפינה על המדרכה, שוכב הקבצן, צופה במתרחש, שותה
וודקה מהבקבוק וצוחק. מר אפל מבחין בקבצן. הקבצן מפסיק לצחוק.
מר אפל מתקדם לכיוון הקבצן. הקבצן קם, מתחיל להתרחק. מר אפל
הולך אחריו. קצב הליכתם מתגבר. הקבצן השיכור מתקשה בתנועה.
המרחק ביניהם מצטמצם. הקבצן מתחיל לרוץ תוך שהוא שומט את בקבוק
הוודקה מידו. הבקבוק נסדק. מר אפל מרים את הבקבוק, מכה בו את
הקיר של הבניין הסמוך. הבקבוק נשבר. הוא ממשיך לרדוף אחרי
הקבצן כשבידו הבקבוק השבור. הקבצן ממשיך לרוץ הכי מהר שיכול
אבל מר אפל משיג אותו. מר אפל שולח יד לתפוס את הקבצן אבל היד
תפוסה - מחזיקה את הבקבוק השבור. הוא שולח את היד השנייה - אך
גם היא תפוסה - מחזיקה את המזוודה. מר אפל נעצר לרגע ומסתכל על
שתי ידיו - האחת אוחזת במזוודה והשנייה בבקבוק הוודקה השבור.
מר אפל שומט את הבקבוק מצמצם שוב את המרחק הקטן שנוצר ביניהם
בזמן שעצר ומכה את ראשו של הקבצן בעזרת המזוודה. הקבצן נופל -
ראשו נחבט במדרכה. מר אפל נעצר, מתנשף. הקבצן מפרפר על המדרכה.
מר אפל מסתובב ובורח משם בריצה תוך שהוא מחבק את המזוודה.

סיקוונס ריצה חוץ - לילה עד לפנות בוקר

מר אפל רץ ריצת אמוק בסמטאות תל אביב כשהוא מחבק את המזוודה
שלו.

חוץ. רחוב ליד הבית של מר אפל - בוקר

מר אפל מגיע לרחוב מגוריו, הוא נכנס לבניין מגוריו בריצה.

חוץ. חדר מדרגות מחוץ לדירתו של מר אפל - בוקר

מר אפל מגיע לדירה שלו, אך על הדלת רשום "כאן גרה באושר משפחת
צוקרמן". מר אפל מצמיד אוזנו לדלת ושומע קולות של אנשים בפנים.
אחיזתו במזוודה מתהדקת. הוא משפיל מבטו ויורד במדרגות.

חוץ. מדרחוב באלנבי - יום

המדרחוב מלא באנשים לבושים בבגדי קיץ העוברים בין דוכני
האומנות. מר אפל מגיע למדרחוב. גשם מתחיל לרדת. כל האנשים
נעמדים מתחת לסוככי החנויות, מחבקים את עצמם מקור. מר אפל
נעמד, מוציא ממזוודתו מטרייה ופותח אותה. הוא הולך בגשם, עם
מעיל, כובעו ומשקפי השמש שלו ומחייך. הליכתו זקופה ומבטו ישר.
האנשים בוהים בו הולך ככה באמצע המדרחוב, ערוך ומוגן מפני
המבול שיורד עליהם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-זה כאב?
-מה?
-שנפלת מגן
עדן.
-לא, ולך?
-מה?
-שכרתו לך את
האונה השמאלית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/2/06 5:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר-לי יונגבלוד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה