אין ספק שיש בה משהו שונה. לכולנו זה היה ברור. מאז שהכרנו
אותה היא היתה מוזרה. לכן כשבאה יום אחד וסיפרה לנו שהיא רוצה
לקפוץ מבניין , לא לקחנו את זה ברצינות המתאימה. כדי להבין במה
מדובר אני חייב לחזור לאחור מספר שנים.
לזמרת סוזן וגה סגנון משלה. שונה. סגנון שמתאים בדיוק למורן.
דיסק האוסף של וגה יצא לחנויות בדיוק ביום שהלכנו כל החבורה
לקנות למורן מתנה. "מצויין" - שמחנו כולנו כשראינו את הפוסטר
בחנות התקליטים. הפוסטר שבישר על צאת אלבום האוסף. בערב ארחנו
מסיבת הפתעה, שהתגלתה כלא הפתעתית בכלל. למורן התגנבה שמועה
שאורחים לה הפתעה , ולמרות שניסתה להראות מופתעת, שחקנית גדולה
היא לא. רק דבר אחד יכל להציל את אווירת הערב. חלוקת המתנות.
5 בובות של מלך האריות ושתי קסטות של מלחמת הכוכבים נקנו
לכבודה.שכחתי לציין שבנוסף לכל המוזריות, מורן הייתה משוגעת על
מלך האריות ואו בי וון קנובי. ואז הגיע תורי. מושיט לה את
המתנה ואפילו מגניב נשיקה קטנה. "מקווה שתהני" - לחשתי
לאוזנה.
מאותו רגע הכל היסטוריה. שיר מספר 7 באלבום נקרא "ליברפול".
השיר מספר על ילד המגיע לעיר האנגלית, מאבד דעתו מחליט לקפוץ
מראש הכנסייה ולשים קץ לחייו.
מורן נמשכה לסיפור באופן מיוחד, המתאים רק לה. שעות על שעות
היתה מקשיבה לשיר. מדברת על אותו ילד כמו היה אמיתי. מנתחת
אותו פסיכולוגית, מזדהה עם כאבו. כל ניסיונותינו להסביר לה
שזהו רק שיר היו לשווא.
לפני כשבועיים סוזן באה להופעות בארץ. בלי הכנה מראש, מורן
ניגשה אליי. שני כרטיסים בידיה. "הולכים להופעה. אל תתווכח"-
פקדה. כל שנותר לי הוא לשתוק ולחייך.
שיא המוזרות, או לפחות כך חשבתי, הגיע בערב ההופעה. מורן
החליטה שאנחנו נשב בשורה ראשונה. לצורך העניין חיכינו על
מדרגות הסינרמה 3 שעות לפני פתיחת השערים. כמובן שנכנסנו
ראשונים. כשהגיע השיר, מורן ליוותה כל מילה. בסופו דמעות
התגלגלו על לחייה.
אני לתומי חשבתי שבזה הסתיים העניין.
אתמול מורן העמידה אותי על טעותי. "אני רוצה לקפוץ מהכנסייה"-
הכריזה לנוכחים בחדר. "טוב" - צחקתי בתקווה שצחוק יבוא גם
ממנה. "אני רצינית, אני טסה לאנגלייה, אני מרגישה בדיוק כמו
הילד של סוזן, זה משהו שאני חייבת לעשות"- לשנייה שקט מילא את
החדר - "באתי להיפרד, לומר שלום" - המשיכה לבסוף. כל אחד
מאיתנו מעביר מבט מאחד לשני בניסיון להבין מה קורה. מורן ניגשת
אליי ונותנת נשיקה. "תודה" - לוחשת לי באוזן בדיוק באותה צורה
בה אני לחשתי, כשהבאתי לה את המתנה לפני מספר שנים. "אל תדאגו,
זה יעבור לה" -מרגיעה קרן את כולנו.

היום נודע לי שמורן עלתה על טיסה 622 מתל-אביב ללונדון . ה-CNN
דיווח על מטורפת שקפצה מכנסייה בליברפול. לרגע פחדתי שהרגתי את
מורן, אבל אז נשמתי לרווחה. זו לא יכולה להיות מורן. מורן לא
מטורפת, היא פשוט קצת מוזרה.