אם תרצי חלומך כבר מחר לך אגשים
ואחפור מול ביתך גומחות לפרחים,
ואשתול עד בלי די, עד אפצע כפותיי
ואנוח רק עם רדת הליל.
אם רק תבקשי לך אניח כרית
ורגליים אשים על הדום,
ולא אטריד אותך עוד בשנית
רק אשב כך יום ועוד יום.
אין צורך להוסיף, בפנייך אקרא סימנים
חרש חרש אלחש על אוזנך,
בלי אומר דבר, בלי בקשך עינוגים
ארטיט כל איבר בגופך.
ואדע זו הפעם, כי לי את האחת
ותדעי זאת גם את, ולעולם לא תתהי,
אסיר כל חשש מעיניך הדומעת
לראשונה בחייך באמת תרדמי.
לך זאת מקדיש אהובה של חיי
כי אין לך אמון באלפי מילותי,
ואם רק תשמעי את ליבי הגועש
מיד תנחשי
כמה מתרגש. |