שמעתי על זה באיזה תוכנית בטלוויזיה.
יש לו השתקפות רק במי הים התיכון-אחת בחייו של כל בן אדם הוא
זוכה לראות את הנצנוץ המופלא הזה המשתקף במי הים-אירוע זה קורה
לבן אדם ברגע הנכון ומאותו רגע הוא לא יעזוב אותו...
ככה אמרו בטלוויזיה...

פגשתי אותה שנה אחרי השחרור, היא היתה בת דודה של כרמית חברה
של שי, חבר ילדות שלי.
נפגשנו ממש במקרה באחת מהמסיבות האלה שהולכים אליהם רק בשביל
להרגיש צעירים...

היה היתה משגעת ישבנו שעות על גבי שעות והקשבנו לרדיו איך
יכולנו להקשיב ולשמוע דברים כל-כך דומים.
היו לנו שיחות מופלאות עד הבוקר.
הרגשתי שאוכל להיות איתה לעד

מאותו רגע של נצנוץ על פני הים באותו יום כשהלכנו יד ביד לאורך
החוף,
מאז ועד היום אני הייתי איתה.
אתמול היא אמרה משהו על אותו יום-אמרה ונעלמה..

-אותו נצנוץ לא ביקר אותו יותר.