המחיר של החופש שרה מרלה גלן. שרה,צועקת,כואבת עם הקהל
טרוף מבט,חושף עינים כבויות.
הלילה חם, אני דומע -מדמיין ,שמא זה טל שזורם לו כמו יין,יורד
מן השמים כמו מים כמו דם על אדם.
צועקת מרלה גלן על מחיר.לא במזנון או פונדק דרכים
מחיר של חופש בצומת של חיים.
הסתימה לה הופעה בעיר זרה.בורח, מרגיש אכזר,חושב בשקט
שר,מחפש את המחר בעיר זרה.אין המון זועם אין שיחות קשות
רק הלבד הזה.נטול רגשות.מרגיש כמו כספומט ששכחו לו את הקוד
הסודי,משדר אין כניסה.בלי כביש עוקף או מעקף ללב שלך
לעיר זרה,ללילה חם.
ד"ר חלומות מצא אצלי שמות
אולי שמות, מצא אצלי הרבה דברים
אולי כי אני תאומים
חשב שיש אצלי הרבה בעיות
כמו בועות אוויר כמו נשמות מתגלגלות
מחפש את הנמלה ומוצא רק אף זועף
תוקע בחצוצרות כמו איש שבור מדטרויט
שמחצרר למאיה ,רקדנית האטלס שלו או בעצם כל עולמו.
ניכנס לאיזה הוסטל.פוגש בלובי אישה בוכה.מושיט לה ממחטה
מקומטת
של אחרי המבול.אומרת לי תודה.
תגיד שלום לרחם האדום.תגיד כן אני לוקח אחריות,מרות ,חסות
כן ,כאילו שאתה לבד שם בחלל האדום,הכתום,מנגן עם היפפוטמים
ורודים בקצב שחור.יוצא ונכנס מהמסגרת.טועה טעות מרה,לא תכופר,
גם מיץ תפוזים אחרי לא ירפה.
אומרת לי קול רך "אדוני,אני מבקשת אותך בבהירות מחשבה
לשנות את מצבך,כהה חושים,להפסיק לשתות מיץ תפוזים צהוב-כתום
ללגום מן הרחם האדום"
שתיתי עוד כוסית
המשכתי בדרכי |