זר אני להם, אינני מכיר אותם
נוכחתי לדעת שזמנם הגיע
ביום בו שמעתי את צעקתם
ועמוד של אש קרע את הרקיע
תפילה לעזרה נזעקה מתוכם

אפל היה הלילה, הירח נגה באור חיוור
וצללי העצים נעו לאיטם כמבקשים לוותר
דליקת הנשמות יקדה מבלי לגמר
ידעתי, אז, שאת אשר על לבי לא אוכל לשמר
מכיוון שהזעקה המרה נפלטה מתוכי, עם הדלקת הנר

עיניים דומעות העידו על המתרחש
שבאישון לילה אחד וארור נגדעו עולמות שלמים
נעלמו כשהעד היחיד לנעשה היינו הגחל הלוחש  
יישבו לעד בגן העדן שמצוי במרומי המרומים
משם הם צופים עלינו, חושבים עליהם בלב גועש