סוג של תסריט, ללא ספק. הגענו לגיל 21 בדיוק היום, ומה נותר
עוד לאחל? המון הצלחה בשנה הבאה עלנו לטובה, רק הצלחה, והמון
אושר ותקווה שמה שאני באמת מאחל לעצמי יגיע, ואם יגיע, כשיגיע,
יהפוך אותי למעשה למאושר, למאושר בעולם.
אז מה היה? היה הרבה, ואם כבר היה, אז טוב שהיה ואיך אומרים,
חבל שנגמר וטוב היה אלמלא לא היה בכלל... השנה האחרונה לא
הייתה להיט, לפחות לא בשבילי, אבל כמו תמיד, האופטימיות
חוגגת... למרות שהמצב רוח הכללי לא משהו, אבל שוב, ברגעים
כאלה, של עצב כלשהו, נזכרים במשפחה אוהבת, ותומכת, במשפחה שטוב
שנמצאת כדי לפעמים להשכיח את כל מה שמר מסביב ומזכירה לך שהיא
שם כשאתה צריך אותה.
מזל-טוב. |
