מעבירה את הזמן בהתנהגות מפלצתית
מגדלת גרורות של שינאה
ופרצי הפקר של חוסר איכפתיות
מגלמת את דמותו הנאווה
שאננות כוכבים בצל השתייה.
לאן נעלמתי
מעולם לא הייתי קיימת...
אולי בראשך הטהור.
נשיקות קרינה על הפנים והזרועות
ושפתיים סחוטות.
כלום לא במקום,
הכל רק זז.
זז וכאילו נתקע, אבל ממשיך לנוע, חייב להיות בפעולה.
צייד לילות שקטים
סערת ברקים באישונים המרקדים
מבט שטן לא ממוקד
נופלת מפירואט
שוברת עוד עצם
שהתפוררה כבר ממזמן
קמה מדדה אל עבר העבר השרוף
עשן מיתמר אל העיינים מלמטה
ומוריד דמעות תנין
ציד תנינים,
שעון כיס מתקתק
מתוק כמו סוכר,
שורף כשהוא חם...

עוד רגע קט והיא נופלת
ריח הדם מושך אותו אלייך
תשימי פלסתר ותמשיכי הלאה
תני לפצע להגליד
תני לגוף שלך לגדול.
והוא ימשיך הלאה אל תוך הזמן התקוע הנע שלו,
במהירות מסחררת יכנס אל תוך הקיר
כמו שור מול טוריאדור החיים,
הקיר שלו יהיה אכזר וקר מזג
וכל מסת הגוף שלך,והחום לא יוכלו להמיסו
זהו סתם תעתוע,
תיסמונת פני חתול-אלוהים עשה אותך כזה, כדי שיחבקו אותך וזהו
כי הוא לא רצה שתיזרק אל הרחוב.

כבר לא יורד דם
לכי חפשי מי יימשך לצלקות שלך.