יום רודף שמיים
ושמיים רודפים אותי
המאבק בלתי נתפס,
מכאיב לקיומי.

אותה נוסחה חוזרת על עצמה
כי אם לא תלך לפיה, אין לזה ערך
מי שם אתכם, בורים, להחליט מה נכון ומה לא?
התנצחות בלתי פוסקת, של מה טוב ומה רע
ואני בוחר להחליט כי מה שיוצא ממני הוא טוב.

יום רודף שמיים
ושמיים רודפים אותי
המאבק בלתי נתפס,
מכאיב לקיומי.

למה לי זה לא מצליח?
אומרים הניסיון מחשל.
למה לאחרים כן ולי או לקרובים אליי לא?
אם לא תאמין לא תגיע,
עוד קלישאה מבית היוצר של סיפורי הילדות.

יום רודף שמיים
ושמיים רודפים אותי
המאבק בלתי נתפס,
מכאיב לקיומי.

גם הבתים לא מתחלפים, אותה נוסחה מוכרת.
הרי בשביל שזה יצליח, יש ללכת בתלם.
מי שם אתכם לקבוע כי זוהי הנוסחה המתאימה?
ולמה לא, א', ב', או סתם מילה לא ברורה אחרת, יכולות להיות
יצירת מופת?
אבל בשביל שזה יצליח, עליי להתעורר, ולהשתמש בטריק הכי נפוץ
ולחשוב...

יום רודף שמיים
ושמיים רודפים אותי
המאבק בלתי נתפס,
מכאיב לקיומי.