ביום קיצי אחד נולד הרש'לה.
תינוק בריא ויפה שתמיד חייך.
מגיל קטן, אהב הרשל'ה בובות מכל מיני סוגים וגדלים.
עברו השנים עברו עברו ועברו והרשל'ה גדל גדל וגדל והגיע לגיל
שנתיים.
עם הזמן, הרש'לה אסף אלפי סוגי בובות ומילא את חדרו באוסף
המרשים.
היו לו בובות מפחידות, בובות מצחיקות, בובות שמנות, בובות
רזות, בובות גדולות, בובות קטנות בובת מין.
אבל יותר מכל הרשל'ה אהב את בובת הדרקון שקיבל מסבו שנפטר.
כל יום היה משחק בה לפחות שעתיים והיה נהנה מכל שנייה ושנייה.

זה היה יום רגיל, כמו כל הימים בחייו בקצרים של הרשל'ה.
כמובן שהגיע הזמן למשחק היומי עם בובת הדרקון הרשל'ה שמח נורא
והחל לשחק בה.
כעבור שעה ורבע קראה לו אימו ואמרה: "הרש'לה הרש'לה בוא ילד
מתוק שלי! בוא תאכל את הארוחה המזרחית והחמה שהכנתי לך"
הרשל'ה שהיה רעב, זרק את הבובה באוויר והתכוון לקום לעבר דלת
חדרו.
לפתע...
בובת הדרקון הפכה לדרקון אמיתי, הורידה להרש'לה את הראש ובעטה
בגופו אל עבר הקיר.
אמו של הרשל'ה צרחה, אביו צרח, השכנה צרחה ואפילו סבא המת
צרח.
הרשל'ה מת.