|
לא עבר לו יום שהוא לא שמע את זה
את הדברים האלה , השקרים של האמת
וכל פעם שזה היה
הוא שנא את עצמו טיפה יותר
לא הרבה
רק קצת
כדי שיהיה תמיד מקום למחר
והימים עברו
והוא שנא
ועוד ימים עברו
והם אהבו,
אבל לא הוא
פעם
הוא אהב
לפני הרבה הרבה זמן
אבל זה כבר נגמר
הוא נבגד
הוא נרמס
והכל
סתם
הדיכאונות מזמן עברו
הוא ניצח בכל הקרבות
אבל לא במלחמה
המלחמה נמשכת
והוא כבר מזמן נכנע
הוא כבר מאס בזה
בכולם
בהכל
למה הם לא מבינים
הוא לא רוצה אותם
הוא לא יכול אותם
לא עכשיו
הוא כבר לא מחובר
הוא לא יכול לסבול את כל המעמסות האלה
המורה נתנה רק עוד תרגיל אחד
ואמא בקשה שיעזור בעוד דבר אחד
והחברים ביקשו שהוא יבוא רק לדבר אחד
אבל הוא לא יכול
ואז בא החופש
הכלא הגדול
וכל הדברים הבודדים כבר לא שם
והוא
נשאר המום
שכל העולם המשיך
הוא נשאר שם
נשאר
התיישב
נשכב
ובכה
כי לזה תמיד יש זמן |
|
|
בפעם הראשונה זה
פשוט לא השפיע.
חשבתי שאני
צריכה להמשיך.
ניסיתי עוד
ועוד, עד שזה
התחיל לעבוד,
ואז המשכתי עד
שזה נהיה כיף,
ואז המשכתי עד
שהתחלתי להרוויח
כסף, ואז...
רגע אחד!
אף אחד לא אמר
שום דבר על
כסף!
מי כתב את הטקסט
המטופש הזה?? לא
מספיק שאני
מכורה, אני
צריכה גם לעבוד
פה בחינם?!
זה הסלוגן
האחרון שלי,
ותזכרו שאמרתי
את זה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.