סתיו שניידר / איפה אתה |
השנים שעברו גרמו לבדידות להופיע
בדמות מתנה נהדרת
הצער הוא מראה אל אושר נסתר
בין אהבה ושנאה עובר גבול
הימים שעוברים מקדמים אותי
לעבר כלום ומקרבים לעצמי
מסתובבת לבד ברחובות החושך
מחפשת נחמה בדמוי כוכבים נופלים
בשמיים של יאוש
איפה אתה: השפיות שנעלמה
מסתכלת למעלה ובוכה
מתפרקת על נוסטלגיה מאולצת
חבויה בתמונות מבוימות
איפה אתה בדמעה האחרונה
שזלגה מעיני ונשטפה
לתוך באר הצער
לתהום האינסופית שהייתה פעם
הלב שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|