הדר בר-אל / לא תמיד נכון לחכות |
ארוכה ושקופה
והנחתי לשערותיי
לנפוש על העורף.
נתזים נעימים של בושם
על פירקיי ידיי
והנחתי לרוח
להביא בשורה.
התיישבתי על המדרגות
עם שמלה מופשלת
והנחתי לציפייה
להבעיר בי אש.
המחשבות על בואך
הרטיבו אותי
והנחתי להן לזלוג
במורד ירכיי.
אולי כדאי שלא תגיע
וניתן להוויה הזדמנות
להניח לרגע הזה,
להשאר לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|