ואת משאירה את המכתב על השולחן
ויוצאת
בחוץ האנשים כבר נרגעו מעצמם
גם השקט חזר
ורק אצלי בחדר
מביט דרך התריסים
איך הכול זורם לאט
לא נוגע
לפני שעה עוד שכבנו בלי תנועה
ואז את קמת בבת אחת
התנתקת ממני
ואני נשארתי עם מחשבות
לאן אנחנו יכולים ללכת מפה
בחוץ, מדברים שיש ירד גשם
אולי אנחנו לא מתאימים לשקט הזה
מדליק את הרדיו
אחרי שלקחו לנו הכול
נשארו כמה משפטים שזכרנו
ואת השארת את המכתב על השולחן ויצאת
אנשים הביטו בך
הם לא ידעו דבר
שקרים וסודות
שתחזרי, אראה בפנייך
שלאן שלא הלכת, לא הצלחת למחוק דבר
הבטחות שנתנו
עכשיו נשארו חסרי כול
אני שומע ברדיו לשיר ישן
מתיישב, ומביט החוצה
אנשים שכחו או אולי לא רצו לזכור
אתמול היתה פה מלחמה
ומחר מה?
ממול כבר סגרו את המקלטים
אני זוכר איך היינו בורחים לשם
שהיה לנו רע פה
ועכשיו את הולכת מכאן
מכול הבחירות שעשינו
לא נותר דבר
את מתבוננת באנשים החולפים מולך
מה הם מסתירים מאחורי מילים משויפות
לפעמים גם את רוצה להסתתר
מאחורי פנים אחרות
אני משוטט בבית
בין סיגריה אחת לשיר שחוזר על עצמו
גם אני מחפש אנשים שלא מחפשים להרוויח
יש ערבים, שאת מביטה בי
מתערבת עם עצמך, אם אפשר להאמין
ועל השולחן, אני רואה את המכתב
אהבנו יותר מזה
אחרי שתחזרי, אדע שלא שיקרת
אולי תביטי בי, אולי לא תחזרי
ואני אדע, גם בתוכנו
הסודות והשקרים
לא נעלמים בבת אחת
כול מה שאנחנו מספרים לעצמנו
בסוף מתפוגג