|
משגיאותיי
באתי אלייך
מבקש את מבטך
רחמים שלא היו בחורף
הפכו פתאום מוכרים
בתוך ספרים ישנים
לא מצאתי אגדות
רק פנים, להביט בהם
ואת רוקדת שם
לעיתים גם אני מבקש
עוד רגע
בו ארגיש שוב את הכוח
ארגיש את הזמן מתנדנד
ואותי מבקש שוב
את מבטך
ואולי לאחוז בידייך
כמו במסע ארוך
על כביש עפר
עד שמגיעים לגבול
ומשם עפיפונים
ורק אנחנו לא ידענו את הדרך
אולי הזיות
ומשם באתי אלייך
מבקש להיות הגיבור
הילד הקטן
שלא הלך בלילות
יש במבטך
משהו מנחם
ואת תרקדי שם
כמו היית שם מתמיד
אף אחד לא מוותר
אף אחד לא מבקש את זה אחרת
מסתתרים, מאחורי כול תמונה
יש צבעים חדים
יש זמן שנאבק בנו
ואנחנו כמו ילדים קטנים
ואני מבקש שוב את ידך
לחצות את הגשר
אל הצד השני
משגיאותיי אני בא
מפלס לך את הדרך
סימנים של ימים חולפים
על פנים שהיו מבקשות
שוב פעם אחת, להרגיש אמת
אל השורות האחרונות
נגיע ונשב
אולי בתוכנו, יש משהו קורה
גם סיפורים גדולים
יכולים להסתיים בלי סוף
ואותך אני מבקש, אולי עוד פעם
משגיאותיי אני בא, לשכוח הכול
אל מבטך, אחזור
כמו ילד קטן שלא מפחד לישון |
|
|
לכל אחד יש את
הסלוגן שלו
שיסגור איתו
מרובע
לכל אחת יש
ת'סלוגן שלה
שנדמה ואישורו
כבר בא
כמו רעל
לסוקראטס, בין
ביירות לבגדד
ובין סילגון
לסילגון- מותר
גם לעשות ביד.
ואאאת, הסלוגניה
הכתמתמה שלי,
סוכן שב"כ במעצר
מנהלי
ואיתך אני כל כך
עצוב ואיתך, אני
יצור עלוב
בלעדייך- אני
בכלל לא חשוב
בלעדייך- אני
בעצם כרוווב
זוזו לסטרי,
כרוב וסוכן שב"כ
במעצר מנהלי,
פונה לקריירה
חדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.