פתאום התחיל לרדת גשם
כול הגיבורים שלנו נעלמו
אהבנו אותם פשוטים, שיכורים
ורק את
היית רוקדת לכבודם
בין הפינות
ואני עמדתי שם
הבטתי בך, ובמי שמביט
גשם חזק ירד
ראינו את הרחוב נשטף
ואותנו עומדים בצד
הם לא קראו בשמנו
לא ביקשו שנחזור
כלי המשחק היו מוכנים
ואת אמרת, אולי נתחיל לאהוב
מתוך בחירות
לעיתים זה כאב
לעיתים
הרגשנו בהבדל
והגיבורים שלנו נעלמו
לא שרים יותר, את שירי המנצחים שלהם
אף אחד
לא מניף לכבודם ידיים
אחרי זמן
הכול כמו דמם
פיתויים
ורגשות
הכול שקרי
בחרנו לא לצחוק
ואת המשכת לרקוד, הכול רגיל
מנגב את פנייך
משיל את מעילך
בסוף מישהו צודק
ומישהו אחר הולך לאיבוד
אני אמרתי, שיש גם בסוף שלנו
משהו לשמור
גשם חזק יורד
וראינו איך האנשים השאירו את הכלבים בחוץ
ולא ידענו, מי מת יותר
מה שיש בתוכנו
או מה שלעולם לא נגלה
שלטים מהבהבים, ראינו את עצמנו
באור כחול
בגשם החזק הזה
לא יכולנו לצעוד
אז כול המלחמות נמשכו
רק אנחנו, פחדנו להיות
נבעלים בתוך שתיקות, לאט מתפוררים
הגיבורים שלנו היום, גם בזיכרון נעלמו
משפט אחד, מדי פעם פיסקה
ואנחנו לא צוחקים
גשם חזק יורד
את תמשיכי לרקוד, אני אמשיך להביט בך
בסוף נתאהב, יש כללים בחיים