לפעמים הכל שחור הקירות מדברים בשפה אחרת מצב הרוח משונה ואני
משתדלת להסתיר את מה שפעם היו החלונות שלי לנשמה החלונות נעצמו
והנשמה נחטפה.
לפעמים מה שנשאר זאת פואטיקה מעצבנת של אנשים קטנים ששכחו
לגדול וכשאני פרשתי כנפיים לא חשבתי כי יקדימו אותי והנה הם
עומדים מולי אוחזים במה שפעם היה לב והבוקר כל כך אפור
הציפורים מתות עם עלות השחר האלכוהול ממשיך לזרום בעורקים
והעולם כבר התפוצץ לאינספור חתיכות מיותרות, רק אנשים נשארו,
לכל אחד מהם פיסה קטנה מהעולם המנופץ. כולם לקחו ולי לא נשאר.
טיפת המילה הזאת היתה ונעלמה גם היא השמיים בוכים ביום הולדתי
כבר 22 שנה, אלוהים יושב על כסא הנדנדה שלו שותה גוני שחור
ומזפזפ בין ערוצי הפורנו מדי פעם הוא צוחק כשרואה אותי ככה זה
מאז שרבנו הוא כבר לא מתקשר.
לפעמים הכל לבן אבל גם שם לא רואה דבר המשקפים הגדול ומסתירות
לי את הכל ולא רואה דבר חוץ מ... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.