דידי בר / )דרכים) לסלוח |
אך רוב הזמן כבויה היא, חנוקה בין שיניי לאגרופי המהודק.
הייתה בינינו אמת גדולה מכל, אפילו עת ברחנו
רחובות התפצלו לסמטאות מתפצלות לדרכים
שרק אנו זכינו או קוללנו להכיר בעיר האפורה
שיחות התפצלו למילים התפצלו לכנות
שזר או קרוב מן השורה בעינינו מעולם לא זיהה
המון דרכים להבעיר אש כעס, תמיד יהיו לנו
אך רב הזמן כבויה היא בי
כשאני נותרת מפוייסת ואתה
בוער בלהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|