בחור אחד, שמו אשר, בחור מטופח שיער ומטופח שרירים, אהב מאוד
את הים, שם בעצם בילה את מרבית זמנו.
כל בוקר היה קם מוקדם ועושה צעדיו אל החוף שם היה יושב שעות
רבות, משחק במשחק המטקות המפורסם עם כל מי שמזדמן לקראתו ובין
לבין מתחיל עם בחורות חשופות גוף ומנופחות חזה.
הים היה מקום המפלט של אשר לכל צרה שלא תבוא, אם איזו יפיופה
זורקת אותו אחרי פגישה אחת, הוא הולך לים ומתנחם לו עם איזה
קרטיב נוטף, אם הוא מתעצבן קצת בעבודה שלו בפיצוציה של משה הוא
הולך לים שוחה קצת ונרגע, ממש כל דבר הים יכול היה לרפא
בשבילו.
אבל יום אחד כל זה השתנה, אשר שלנו, אותו אשר החביב והטוב,
כנראה היה יותר מדי זמן בים, אשר כמובן שלא שם על עצמו שום
תכשיר הגנה, כי איזה "גבר" ישים על עצמו מן קרם לבן כזה? מה
הוא בחורה?
אחרי שעות בים, תחת השמש היוקדת, ללא שום הגנה מינימאלית, אשר
שלנו קיבל במתנה מהשמש את מה שהיא יודעת כל כך טוב לחלק
להמונים, את סרטן העור.
אשר בכלל לא אהב את המתנה שהשמש העניקה לו ולכן פנה לדוקטור
פינגלשטיין, שהיה מגדולי המומחים בכל הקשור למחלה. אחרי בדיקות
יסודיות התברר לאשר ולדוקטור פינגלשטיין שהמתנה התגלתה קצת
מאוחר מדי.
אשר נכנס לטיפולים ממושכים, הוא וחוף הים כבר לא נפגשו כלל,
אשר איבד את שערו המטופח, גופו הבריוני הלך והתחלש, אשר הפך
לשבר כלי. אשר התקשה בלהשלים עם גורלו העצוב, במקרים קשים כאלו
אשר היה פונה לחוף הים ומוצא שם את הנחמה, אך כאמור, אשר חתם
על צו הרחקה מחברו לשעבר, חוף הים.
אחרי חודשים רבים של טיפולים אשר כבר היה נראה שונה לגמרי מאיך
שנראה לפני המחלה והטיפולים, הוא היה כחוש, הניצוץ המאושר
בעיניו התחלף בריק, הדבר היחיד שנצץ אצלו היה קצה פדחתו
החשופה.
בהתחלה בכל יום ביקרו אותו חבריו הטובים, הוריו של אשר ועוד
בני משפחה לשבת לידו ולנחם אותו בשעותיו הקשות, אך ככל שהזמן
עבר כמות האנשים בחדר קטנה. בהתחלה הפסיק להגיע חבר אחד, אחר
כך שניים, גם בני המשפחה הלכו ונעלמו, אחרי שהזמן עבר הוריו
היו היחידים שהמשיכו לבקר, כל יום שניהם היו באים, מנחמים,
אומרים שיהיה טוב, אבל המצב אצל אשר שלנו רק הלך והדרדר.
היום אשר כבר לא בבית החולים, השמש מיצתה את מתנתה עד תם,
עכשיו הוא שוכב, מטרים מתחת לאדמה, מוגן מן השמש ומשאר צרות
היום יום ומעליו על הקרקע עומדים הוריו, משפחתו וחבריו
הקרובים, חלקם בוכים, חלקם לא מרשים לעצמם לבכות, מישהו אומר
כמה מילים טובות.
כעבור כמה זמן הם הולכים, אשר נשאר לבד, שוכב, חושב על הים,
ועל החיים.