|
עוד ליל חורף שכבר נשכח
עוד עצבות מתמשכת
עוד כאב ישן נושן
שלא מוכן להרפות
אני יושבת בכורסה הישנה
נזכרת שפעם ישבת שם
נזכרת שנגעת בי
וקולך רעד
גופך איבד משליטתו
ופיך המנשק אותי בעוצמה
לא עוזב
איך זה יכול להיות
שזה כל כך אמיתי
אתה פה איתי
ובכל זאת אני מרגישה
שהצל שלך
הוא הנמצא
אתה תעתוע
אתה הזיה
אתה לא מניח לי
גם כשכבר הלכת
אם רצית לשגע אותי
הצלחת
אם רצית לראות אותי סובלת
הצלחת
אם רצית לגרום לי למות
לא תצליח
אפילו אם אתה חזק יותר
שיגעת אותי
גרמת לי לאבד את שליטתי
גרמת לי להזות ולחלום
על דברים לא אפשריים
יש לי רצון
להישאר בחיים
אפילו שניסית
להוציא אותו ממני
אני חזקה ממך
בראשי
אני חכמה ממך
ויש לי כוח
לנצח אותך
גם אם אני חסרת ידיים
וגם אם קטעו את רגליי
את כוחי לא תוכל לקחת לי
זה הדבר היחיד שהשארת אצלי
והוא היחיד שלא הצליח להיפגע...
|
|
|
"בהתחלה, מה זה
שנאתי אותו, אבל
אחרי שפתח אותי:
ווה ווה!"
משפט שנקלט על
ידי שומע תמים
באוטובוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.