שגית אדרי / געגוע |
מושך אותי אליך
כמו שפת מדבר
מבינה את שתיקתך
רוח שרבית באמצע אוקטובר
כבר נותנת הבטחה
גם אם לא השארת רמז
לאן הרוח נשבה
גם אם הדרך כואבת
והזמן כה מעורפל
וגם אם אתה עטוף
בשכבות של עצמך
אל תוותר עכשיו
גם אם איבדת אחיזה
אל תמהר לברוח
זה לא סוף המסע
אל תוותר עכשיו
גם אם נדמה
כי הקרקע נשמטת
אל תוותר עכשיו
גם אם הגבול כל כך דק
אל תוותר...
אני פה אתך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|