|
יד אהובתי שועטת אל תפוח קוצני מדמם
טיפות מלח מייבשות מרק עצמות שסבתה
הכינה לאמה משגרת אליי
מטח חרבות מרסק אותי לקערת חושך
שפנס לא חושף את עומקה
וזעקות אבירים לא מגיעות
בטח לא אל
הצל שמעוור אותי ומראה לי שער עמוק אליו
אין לי מצנח גם לא כנפיי שעווה שיימסו
מחיוך נסיכתי ברגע שהכל ייגמר. |
|
|
אני חרדה מאוד
לשלומו של אחי,
לכן נעלתי אותו
בכספת של אמא.
בלונדה בהלם,
אחות של אפרוח
ורוד, בעוד רגע
נוגע ללב של
אחוות אחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.