ואני עליתי לקבר בצעדים קטנים, שקטים,
כמו חושך, כמו לילה,
שמתגנב ואוחז בך לאט עד שמאוחר מדי,
כשאי אפשר לסגת. כשאי אפשר למחות.
אפשר רק בשקט, בשקט לבכות.
לאסוף דמעה לדמעה להיזכר במראות.
להביט אל הרוע בעיניים פקוחות.
ולהישאר, לא להישבר.
לעלות בצעדים קטנים כל כך אל הקבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.