בחמש לפנות בוקר נשמעו נקישות הולכות ומתחזקות על דלת ביתי.
"רגע, רגע, אני בא", מלמלתי תוך כדי גישוש לעבר דלת הכניסה,
"מי זה?"
"מר לוק?", נשמע קול נשי בוטח מעברו השני של הדלת, "קוראים לי
אסנת ואני נציגת חברת 'מנוחה נכונה שירותי קבורה בע"מ', יש
הצעה שלא תוכל לסרב לה!".
פתחתי את הדלת. מולי עמדה פצצת מין, לבושה בביגוד תחתון בלבד.
"בוקר טוב, מר לוק, יש לי הצעה עסקית משתלמת במיוחד בעבורך...
"
"איך אמרת שקוראים לך?", שפשפתי את עיניי.
"אסנת, ואני נציגת חברת 'מנוחה נכו..."
"OK את זה כבר שמעתי, מה את רוצה ממני כל-כך מוקדם", רטנתי.
"אני מצטערת אם הערתי אותך", הוסיפה, "פשוט מחקרי הפילוח
השיווקי שערכנו לאחרונה באמצעות סקרים ומשאלי דעת קהל, הביאו
אותנו למסקנה היישומית כי השעה הטובה ביותר לביצוע עסקאות היא
לפנות בוקר, במיוחד לגבי קהל היעד שלנו".
לא היה לי מושג על מה היא מדברת, ולכן נתתי לה להמשיך.
"לאחר ההפרטה בחברת קדישא, אנחנו חברת 'מנוחה נכונה", שירותי
קבורה למען הלקוח (2001) בע"מ', החלטנו לצאת בקמפיין חדש למען
קהל היעד שלנו מבצע - "שלוות נפש". תמורת תשלום סמלי של 9
שקלים ותשעים ותשע אגורות בחודש תוכל ליהנות מקבורה משתלמת
במיוחד עד ל15- בחודש זה וזאת ללא ריבית וללא דמי מנוי. כמו-כן
תהנה מהטבות נלוות נוספות במועדון 'מנוחה קלאב זהב' - תכריכים
מקוריים מדיולן, עד עשרים וחמישה אחוז השתתפות עצמית במימון
המצבה ותשתתף בהגרלה בה הפרס הראשון הוא אמירת "אל מלא רחמים"
מפי דודו פישר בעצמו.
בגלל השעה המאוחרת, לבושה המינימלי ורצף הג'יבריש המדוקלם
והבלתי נגמר לא ממש הקשבתי למה שהיא אומרת. במקום זה התענגתי
על סאונד דיבורה הנעים והרהוט ובהיתי ביפי גופה.
"מה את רוצה?", התעוררתי מחלום ההקיץ.
"אתה לא רוצה לרכוש את התכנית", אמרה ודמעה ייצוגית זלגה מעיני
הדבש ופי הדובדבן שלה, "אתה לא יודע איך זה...אני מסתובבת כל
הלילה ולא מצליחה לשווק אפילו תכנית אחת".
ריחמתי עליה. באמת. היא נראתה לי כל-כך חסרת ישע לפתע. "בסדר,
אסנת, איפה את רוצה שאחתום?"
"המבט המצועף הפך לפרץ חיונית. "הו, כאן איפה שהאיקס...מה מספר
כרטיס האשראי שלך?..
חתמתי.
היא הלכה לדרכה, אני הלכתי לשון.
ביום שלישי קבלתי מכתב בדואר מחברת 'מנוחה נכונה, שירותי קבורה
בע"מ' בו הייתה הזמנה חגיגית לגאלת ההשקה. "האירוע יתרחש בבית
עלמין ירקון, נפגשים ליד השער הראשי".
הגעתי רק בגלל הסיכוי הקטן לראות שוב את אסנת, האמת היא מאז
אותה פגישה תמוהה לא הפסקתי לחשוב עליה.
אז הגעתי.
בבואי לשער בית הקברות קיבלה אותי משלחת גדולה במיוחד של
עיתונאים, צלמים, ואנשי יחסי ציבור.
"כל הכבוד לך על האומץ", טפחה על שכמי כוכבית, דוברת החברה,
חיבקה אותי והביטה ישר אל המצלמה.
בחדר צדדי ראיתי את דודו פישר מתרגל את הטקסט, חיים יבין היה
לידו והוא הקריא מתוך דף מודפס : "יזכור עם ישראל את זרעו,
ויתברך בזיו העלומים..."
"טוב חברים", זעקה כוכבית היחצ"נית, "אנחנו מתחילים ממש עוד
מעט, אז תתכוננו"
"מר לוק, מהי הרגשתך?", נדחף אלי מיקרופונה של רינה מצליח.
"בקשר למה?", עניתי מבולבל.
מצליח הישירה מבטה את המצלמה, "אכן איש אמיץ, גדי, בינתיים אני
מחזירה אליך את השידור"
"שלום אחיעד", ניגש אלי איש עסקים ממושקף ומחויט, בוא אתי
בבקשה.
"שמי צבי, ואני סמנכ"ל לשיווק בחברת 'מנוחה נכונה-שירותי קבורה
(2001) בע"מ", אמר. "אני שמח להודיעך כי זכית בהגרלה!"
"איזו הגרלה?", שאלתי לחוץ.
"אתה מצחיק!, איזה הומור דק ושנון", אמר ולפת את ידי באזיקי
מתכת.
שלושה גברתנים חמושים, עובדי חברת 'מנוחה יחסית, שירותי ביטחון
ושכירי חרב (1999) בע"מ' ניגשו אלי.
"מה קורה עם הגופה? יש לי הופעה בבאר טוביה עוד שעתיים!", זעק
ברקע קולו של דודו פישר.
"עוד מעט התכנית של סוקניק נגמרת, וההסכם דיבר על שידור חי",
רעמה רינה מצליח.
"ואמרו אמן..", דקלם חיים יבין.
"אל תדאגו", הרגיעה אותם כוכבית היחצ"נית, הוא כבר מגיע - ממש
מייד.
בפינת החדר, ממש לפני שכיסו את עיניי ראיתי מודעת אבל טרייה.
ריח הדפוס מילא את החדר.
"נפלה עטרת ראשינו. אנו מודיעים בצער רב על מותו ללא עת של
אחיעד לוק ומשתתפת בצער המשפחה.
על החתום - חברת מנוחה נכונה בע"מ (חייגו חינם 1800-120120)".
"יפה המודעה, לא?", שאלה אותי כוכבית.
כבר לא עניתי. |