|
על המדרכה נקוו מים
במקום שם המרצפות שקועות
עננים זעופים חלפו בדרכם
השתקפו בם לרגע
בשברי ראי השלוליות.
שובל ריח פרחי אזדרכת
השתרך אחריה ממאן לעזבה
גם כשהיא נעלמה מהעין
המשיכו מחשבותיי ללוותה
וניחוחה עמד באפי
עוד כברת דרך.
גשם עיוור זלג כל הבוקר
בוכה ומרטיב חלון חדרי
לא אדע מצער או שמחה
על פרידה מענן.
ואני חש כמו בול דואר
על מעטפה נושאת געגועים
לרגעי חסד אילמים
שאינם. |
|
|
תגידו בכנות,
בשיא האמיתיות,
השפצור
והאבזור.
מה כבר לעזאזל
אפשר להגיד
לבנאדם שאומר
לך:
בואנ'ה זיינתי
את אמא שך'...
אני אישית הייתי
אומר לו:
אבא, כדאי שתלך
לישון, כי אתה
נראה שיכור
בטירוף...
ארטיקרחלב
ברגעי שכרות
אומר לבנו מה
אומרים לאנשים
מבוגרים כשהם
שיכורים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.