רק עלייך לספר לא ידעתי,
אותך שאהבתי כל יום מחדש
כמתאבד התהלכתי ברחובות משפטיך
נעצרתי מלכת, אוהב ונרגש.

רק עלייך רציתי לדעת,
מי נתן לך את שמך ומתי זה קרה,
את מי אהבת ומי בכית בחייך,
מי לימד אותך לכתוב ואיך זה היה.

ואני רק הפסקול של משפטייך
את זו שהכתבת לי
עת למות ועת לחיות
ואני זה שעושה את צעדייך
בין השורות.

אז לפני שאכתוב את עצמי על קידוש שמך
אהיה לך כמראה דרכה תשתקף דמותך
מבעד לעיני המצפות לך
ואז תביני,
עד כמה מדהימה ומיוחדת הינך.

רק עלייך לספר לא ידעתי,
אותך שכתבתי כל יום מחדש
על מיתרי חלומי פרטתי מנגינותיך
ושוב נעצרתי, אוהב ונרגש.

רק עלייך רציתי לדעת
איך שהפקת בי מאש עוצמתך
את מכסת מילותיי אקריב לשירייך
כך צריך אני למות,
לצדך.