עולה יורד.
בשביל מה הדורגלים פה, הם אמורים לייצב לי את הרובה.
כל שאיפה עולה, כל נשיפה יורד, ואם לא הייתי מיומן מספיק, סביר
להניח שהייתי פוגע בעוז.

עולה יורד.
שדה קרב מולי, כל החבר'ה נלחמים על החיים שלהם בסמטה המזדיינת
הזאת בקצה עזה, ורק אני על הבניין, עם הרוח. תחושה של עליונות,
אלוהות.

עולה יורד.
יש הילה כזאת סביב צלפים. כולם מסתכלים על הסיכה שלי מהבית ספר
ללוט"ר ושורקים.
הם לא פה. חבל שלא אמרו לי שזה ככה.

עולה יורד.
חיים שלמים נצורים ב-2 גרם המתכת של ההדק, שדורש משיכה של בערך
200 גרם.
כדי לפתוח פחית קולה צריך יותר כוח.

עולה יורד.
כשאתה בשטח, אין דילמה - או שאתה יורה, או שאתה נורה. סימפל אז
דאט.

עולה יורד.
כשאתה 300 מטר משם, בעמדה, אחרי שאמרת בהצלחה לכל הצוות - רמי,
עוז, שמעון, רפי המפקד, העניין שונה.

עולה יורד.
הרתע של הנשק זה מה שנורא. אפילו הוא לא רוצה להסתכל על מה
שעשית, מסיט את המבט.

עולה יורד.
אולי זה דווקא ההשתהות הזאת בין ההבזק מהקנה לפגיעה.
אמנם הכדור יותר מהיר ממהירות הקול, אבל לעין שלך זה לא אומר
שום דבר.
מתרגלים.

עולה.
מחכה לחלקיק השניה שהכוונות מצטלבות.
עולה.