"תהנה גם בשבילי הא?"
ככה הם זרקו לי, ואני? אני בכלל לא ממש רציתי לנסוע, אבל הם
אמרו לי "אין, אתה חייב", או "איך עוד לא עשית טיול?" טוב, אם
אני חייב, אז אני חייב - אני תמיד עומד במחויבויות שלי.
אז נסעתי.
ולפחות שישה אנשים ביקשו, לא, דרשו שאני אהנה גם בשבילם.
אני פה כבר שלושה שבועות, והספקתי לזיין שבע תיירות ממדינות
שונות בשביל ההוא שזה הכיף שלו. הספקתי לעשן, להריץ, לבלוע
ולהזריק כל סם אפשרי בשביל ההוא שתמיד רצה אבל פחד.
עשיתי טרק של ארבעה ימים ועוד אחד של שלושה בשביל ההיא שמתה על
הדברים האלה.
הלכתי לכל אתרי התיירות המרכזיים וצילמתי, ושאלתי, ואמרתי
"וואו" וקניתי שטויות של תיירים כי זה מה שההורים אוהבים.
תפסתי זול"א (זולה) של שבוע שלם על ערסל באיזה חוף כי "אין,
אין על החופים שלהם שם".
ואפילו אכלתי ארוחת שבת בבית חב"ד כדי שהדודה תהיה שקטה.
אז עכשיו אני כאן, בארץ זרה עם אנשים שמדברים בשפה שאני לא
מבין ומסתכלים עליי בעין עקומה, ואני עייף. כבר שלושה שבועות
אני עובד בלי הפסקה בניסיון לרצות את כולם.

ואני?

אני אפילו לא יודע מה יצטרך לעשות זה שאני אזרוק לו "תהנה גם
בשבילי, הא?"