|
שהייתי ילד קט וטיפש
תחבתי אצבעותיי לאש
וזה היה כואב...
אך על הכוויה הייתי נושף
ובצחוק עליז הייתי מתעקש:
"לא, זה לא כואב".
כיום, שאני זקן וטיפש,
ועט על נשים כפרפר עיוור
ומחפש את האור המחמם והלוכד-
שוב, את אצבעותיי תוחב
לכל חור היורה לכיווני אש
ועודני מתעקש: "לא, זה לא כואב;
זה ממש כיף".
29/12/05 © |
|
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.