לפני יומיים, הרגשתי את המוות, המוות הנפשי.
כשהבנתי שעשית את זה, הנשמה שלי דעכה איתך.
ואני הייתי מוטל לקרקע, שבוז, חסר אונים.
לא יכולתי להציל אותך.
כמעט ועזבת אותי, ועוד בלי להיפרד.
כמעט ומתת לי, בין הידיים וזאת הייתה פעם חמישית בחיי שהיית
מת.
הלכו לי ארבעה לפניך, עליך אני לא מוותר, בחיים לא!
אתמול ראיתי אותך, וחיוך עלה על פנייך.
הבנת, אמרת לי "הסתכלתי למוות בעיניים והוא מכוער, אני שמח
שהצילו אותי".
כמה שמחתי לשמוע את המילים הללו. הרגשתי אושר שלא יתואר.
יפה שלי, שברת אותי, הרסת אותי.
וכמה שכואב לי לומר זאת.
זה נגמר, אתמול הייתה זאת הפעם האחרונה.
"ואת יודעת כשכואב לך,
זה כל כך, כל כך שקוף
אבל את לא מבינה
זאת מלחמה שקטה
להשתתף והמנצח לא חשוב"
[היהודים - מלחמה שקטה]
I Love You
Always |