הים בגאות והשפל בי
--------------------------
אני כותב לך לזכר הים
כי כשם שפרחים נקטפים ואנשים נטרפים
זמנים מתחלפים
ומתקמטים כמו הדף הזה שתזכרי בו או תשכחי בעוד שנים
לזכר הים
אני נותן לך קונכיה (מישהו פעם אמר לי שאפשר לשמוע בה את הים)
כששנינו על החוף הים אף פעם לא שקט
והקונכיה, הקונכיה היא לרגעים בלי שנינו
לרגעים האלו שאיבדנו ושכחנו, לרגעים
בהם הבטנו בשקיעה ונשארנו אחריה עוד
אבל אף פעם לא חיכינו לראות את הזריחה (השמש שוקעת לנו וזורחת
למישהו אחר)
-- השמש טובעת -- ת'אופק פוצעת -- והוא מדמם -- את אומרת זה
יפה
---- אותי זה מעציב ------------
תקשיבי לה עכשיו כך נשמע המרחק
בואי איתי אל החוף הנטוש נביט אל הים הסוער
תחזיקי חזק בידי לא נישבר... נישבר
ונדמה לי שאת פוחדת ללכת
אלי או ממני
לזכר הים
השמש תשקע שם גם בלעדנו
הגלים ימחקו את הלב שאף פעם לא ציירנו
השמיים עצובים זקוקים לגשם הם הביאו עננים מארץ אחרת
אני כותב לך לזכר הים
הים שאהבנו וכמעט
כמעט שאהב אותנו