מנקי הרחובות יודעים לנקות את עצמם מכל פירורי הלכלוך
בהם הם נתקלים במהלך מלאכת הקודש שלהם
יצורי אנוש נקיים שכאלה
בראשיתו של בוקר מצחין ואיום כל כך
לא האמנתי שאראה לעולם
אבל הם היו שם
עובדים סתם
טאטוא רדף טאטוא
אבק רשעים אוורירי התנוסס ברוח של טירוף
מתגרד מרצפת הנצח
נמוכת המצח
ועתירת החצץ המכווץ
ואז תופס כנפיים זיהומיות למחצה
ועף אל - על
תוך סחרורי סלסול
נטולי סדר
אך רוויי מודעות של ממש
ואני
מוצף בלהבות הפיח המדומה
יצאתי מביתי זה עתה
והתחלתי להתקדם הלאה
אל עבר מקום הריכוז של מפלצות המתכת הממונעות
שזה עתה התעוררו בבהלת שמש פתאומית
משנת רמאים אותה לא חוו כלל
מנועיהם ספק כרכרו, ספק פרפרו,
שמשותיהם זעקו לתשומת לב זבובית קלה
שתעקצץ אותם במספר נקודות מפתח
ותטשטש את עקבות הטל המתולתל של ליל אמש
צמיגיהם המרוקנים מכל מהות של ממש
תהו לפשר ולזהות הברנש
שזה עתה ניצב מולם
מוכה אדישות
כפוף
ומיואש עד טירוף
הבטתי לרגע למעלה וכאב לי הלב
הבטתי לרגע למטה, התגבר הכאב
הייתי צמא, הרגשתי רעב
השתוקקתי למעט תשומת לב
של אותו טבע
שממני התעלם דרך קבע
קרני חמה ספוגת חימה
הציפו אותי מכל עבר
והקלו במעט
על מיחושי הפתאום הנורא ואיום
התרוצצויות חתוליות וכלביות
בכל קטע וקטע של זירת ההתרחשות
לא עשו לי דבר
פריחה אביבית, עטורת צבעים מגוונים,
מסוגננים אך בלתי נגישים לחושים
הייתה אתמול ותהיה גם מחר
התיישבתי
הכאב נעלם
התחושה גם
ומכל הכיוונים
מחניק, תפל וחם
והכל מכוסה יבשה מבישה
קשה
אדישה
גסה
מכעיסה
הכל כל כך
רגיל, צורם
דינמי ודומם
צורב ומדמם
מקפיא ומחמם
ומעבר לכל
יבש - אש
ונעימות לא קיימת פה בכלל
אי הנעימות היא הכלל
ואני החריג לו
במין כזה כדור עולם
ואיפה, לעזאזל, אמצא קצת ים |
