שמוליק צ'ארלי / מתיקות מיותרת |
ואני התבוננתי בכמיהה - בדממת אלחוט.
לעתים אף חשתי
כמי שנוסע שעות בדרכים
ואינו מסוגל
להשתין בטבע.
ענני העשן שאופפים אותך
משרים אווירה מסתורית
ואור הנרות - כהילה מעל ראשך,
רק מגבירים את החשק
להכיר גם מבפנים.
הוי, עוגת הגבינה,
הקורצת מחלון הזכוכית של בית הקפה-
קריצת התגרות בבטן מתפוררת.
איך פיתית עוברים ושבים בכיכר מסריק,
איך גרמת להשתוקק
למתיקות מיותרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|