[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס כרם
/
בין ערביים

הנסיך הקטן מחייך אליי בשלהי לילה אפור.

'יש לי פיפי!', אני רצה, כמעט בשיגעון.
'חמודה, זה לא יעזור לך הפעם, מה לעשות, השירותים מקולקלים.
תפסי לך איזה עץ שם בחוץ, אני בטוח שהוא יקבל אותך באהבה
ובהשלמה עם מצבך הנוכחי', הוא צועק אליי מחלון המטבח הרעוע, זה
שכבר שכחנו להחליף.
'נו, זה לא הגיוני שאני אלך לבצע את זממי במקום ציבורי, אני..
אני הלא הגברת של הבית.'
'יפתי, ט'ה ליידי הד לפט ט'ה בילדינג, ג'יזס קרייסט אישה! לכי
כבר!'
'איך אני אוהבת את זעם אחר-הצהריים שלך'.
'בחייך, לכי לפני שאצטרך לבעוט בך החוצה!'
מאותו הרגע ואילך כבר הספקתי לסנן לעברו כמה קללות עסיסיות
ששזורות בלשוני הרב גונית.

אני אוהבת לראות את פניו באור השמש, מאדימות לאיטן כאילו היה
הוא המלך ארגמן בכבודו ובעצמו. הנסיך הקטן שלי, מלך השכונה
וחתולי האשפתות, מחייך כדי להצדיק את טוב ליבו מבעד לתריסים
אפרפרים של שעת בוקר מוקדמת.
טרקתי את דלת הכניסה הרעועה שטרחה להשמיע בפניי גינוני
'תקני-אותי-לפני-שאקרוס-לגמרי', ופרצתי אל המטבח בשאגת
אנרגיה.

'הו! העצים! הפרחים! הציפורים המצייצות! מה חבל שלא תוכל לראות
זאת שוב במו עינייך!', הוא הגיח מהסלון חובש סיר שאספנו בפינת
רחוב ושיתף פעולה בדרמטיות.
'ומדוע לא אזכה?', קולו הידהד בין המחבתות והסירים.
'הרי נסיך שקר אתה, שליט השקר והכזב!', צעקתי בשייקספיריות.
הוא חפן אותי כשק תפוחי אדמה, והשליך אותי על הספה הפירחונית
שבסלון, ביצע ספק גלגול-ספק נפילה מסוגננת היישר אל זרועותיי,
וכך נשכבנו זה בזו.

וילון הבורדו בחדרי בוהק בקרני הירח, ואני בוהה בו במבט
חולמני.
אחד קפה, שתיים סוכר, הרבה חלב ומעט מים, אפשר לקבל גם אמפתיה
עם זה?
זיכוי ברישיון הריגה בדריסת רגל אחת על מרבד הקסמים.
פיית השיניים מחפשת עצמה בין ילדיי העולם ואני מרצפת באבנים
צהובות את השביל אל הפסיעה הבאה.
צוחקים על רגליים גדולות, ושתי בעיטות באוויר. סלטה ופליק-פלאק
ושפגט מרהיב לסיום.
הרצועה כבר איננה, והשבר הפנימי מסרב להתאחות.

לחשתם לי יופי בין עננים, ופיזרתם אבקת זהב על עיניכם
העייפות.
צבעי האש מתלהטים בפחי האשפה והמשקעים טבועים עמוק באספלט
המחוספס.
הפסיקו לדקור ולהתיז, לפני שנתמוסס, בטרם נתפוצץ.
שימו לב ידידיי, חלה הסכמה בין הסוף להתחלה, ותשתית חדשה
מתגבשת.
עקיצות, בדמי ימייך חיי.
מי שמצליח להגיע אל הרף הגבוה ביותר יזכה בתהילת עולם עד לבוא
הרודן הבא אל עירנו.
אנו דורשים עיר גדולה עם אורות אין-סופיים, עד שנוכל להשתקם
לגמרי. וגם, אם איננו מקשים על אחינו, נשמח למנת בשר טרי.
צלצולי פעמונים של כופר, איש ברעהו,
כבו את מכשירכם, את מוחכם, את לבכם,
במחילה מכבודכם.

על כנפי כחול-לבן בארץ הצהוב.
אל תנסו לחפש קשר בין הזיקה לצללים,
אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה.
יש בירה בטעם של שתן במקרר,
והמירמור הוא בועות הקצף מעל.
בהינתן אות נגינת החליל,
לשירת 'מי ימלל',
הקהל מתבקש לשבת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזהו המגביה
עוף?
זה המביט
לשמיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/2/06 17:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס כרם

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה