תמיד מסתכלת למטה.
פושעת שאין לה כבר כוח,
להרים עיניים.

אתה תראה אותה,
כל כך יפה בתמימותה,
ותעקוב בחיוך,
אחרי דמעתה.

אתה תראה אותה,
מושיטה ידיה לפנים,
מוכנה לגזר הדין.
תראה איך השופט
יחבוש את הפצעים שעל ידיה
וישלח אותה הלאה.

אתה תראה את השביל שבו היא הולכת.
אשמה ובושה על לא כלום.
אשמה
שיודעת רק מטה
להרוס ילדות.

אתה תראה אותה,
ותחשוב עליה.

כל חייך תנסה לנחש
מה היה צבע עיניה.
כל חייך תנסה להבין,
למה לעולם היא לא תוכל
להביט בך
חזרה.