|
זה שיר מגירה ששכב אצלי שכיבת שמיכה סמיכה מזה כמה שנים.
שלפתיהו ומעשה תשליך לגוב הארית בגלוי עריות
כן, זה היה שבוע מדהים.
תודה לאספראנסה (בעיראקית עממית נקראת תקווה עם פתח במנעול).
ידידתי שתרמה קולות הרקע המופלאים שבעצם עושים את השיר הזה.
אאאאך, שבוע אתך באילת.
על חוף הים.
שבוע אתך
שאר העולם לא קיים.
הגענו ביחד ממקסיקו לישראל,
אנחנו שנינו כאן,
ואני לא מתרגל.
אי יאאי ים של מים,
אנחנו סנדוויץ' על החול.
ים של שמיים,
אנחנו סרט כחול.
כמה את יפה לי,
כמה את נחוצה לי.
מחר את כבר נוסעת חזרה,
מחר תסתיים היצירה.
קיץ חם,
אני מיוחם,
ומחר הלב שלי יישאר
קר ומיותם.
|
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.