לשי

נשענו על המעקה הזה  שנים,
נשענו עליו עד שקיבל
את הנטייה

אנשים שגרו בבניין הזה לפני,
אני מוחל להם על הצעקות
שמילאו בהן את חדר המדרגות שלי
בין 2 ל-4.

אני משלים עם נוכחותם של הדיירים ההם וסימניהם הניכרים.
רואים לפי הפסים, כאן מדדו את הילדים.
אני מנמיך עצמי בפני המלאות הזאת, הזמן שהיה -
פיות שהצחוק נמרט מהם, נשמות סבילות שחיו בשלמות
חייהם רוטטים בעווית

טריקת דלת המכונית,
פעם אחת.

החבלים האלה רוקדים בגדים לא נראים.
לולאות שהושחלו זו לזו.
קרסים שנאחזו ונשמטו.
היא קמה מוקדם במיוחד
להכין לו סנדוויץ' והיא לא יודעת
שבזכותה עומד כל הבניין הזה על תלו.

אני מזיז את האצבעות על הקיר הזה.
הוא כולו מגובשש.
לבן חדש למעני.