בגיל עשרים שאפה נפשי לברוח,
כמה טוב שנשרתי.
גם בגיל שלושים רציתי,
אך נכנעתי.
היום אני יודעת.
גם בגיל מאה ואחת,
ארצה עוד קצת.
למרות כאבי גדילה והתפקחות מאשליות,
למרות כאבי הלב, ולעיתים בדידות.
העולם שבשם יחכה לי בעתיד.
אז אני נשארת
עוד קצת,
ועוד...
נו,
בטח לא לתמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.