הייתי
ועודני,
רק תרדמה נפלה עלי
ושמש עירומה של חורף
בשקט מכסה את עפעפי.
שוב אין מי שיביט
כי אטומים קירות חדרי,
באדמה שכוחת אל
בניתי את ביתי.
סביב לי, מבצרי ענן
ובדידותי.
הייתי
ועודני,
רק תרדמה נפלה עלי,
שכח עורי חספוס מגע ידך
שכח לבי סופות מדבר חובטות
הזמן לא מחכה לי
ומצייר בי אותותיו באהבה
ירח מחייך
ממתין שליו לזריחתו שלו
ובינתיים...
כמעט מגיע סתיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.