בשיעור צרפתית למדתי להציג את עצמי: ג'ה מה פאל עזרא, ג'ה סווי
דה כרמיאל.
בשיעור צרפתית ישבתי עם מעצבת תכשיטים, ונגן פסנתר, ועורך
עיתון, והתביישתי שאני רק מתכנת.
בגלל הבושה החלטתי לכתוב. אבל בעברית, כי בשיעור צרפתית לא
למדנו לכתוב.

בשיעור ישבה כרמי. כנראה מיליונרית או לפחות מליאנית. היא באה
ללמוד צורפתית כי היא ממש אוהבת את השפה, "למרות שאני ממש לא
מבינה אפילו מילה אחת", ואני שבאתי מכרמיאל חשבתי שהיא טיפשה,
ובגלל שהיא מליאנית החלטתי שאנ'לא סובל אותה. אבל כרמי הזו
ממזרה. משחקת אותה צפונית טיפשה, ובלי ששמנו לב כולם עוזרים
לה, סבלניים כלפיה, נותנים לה את כל הזמן שהיא צריכה, אופס...
זה השיעור של כרמי.

כולם הציגו את עצמם, כולם גרים בתל אביב. ג'ה סווי דה כרמיאל
אמרתי, מרוצה מהמיוחדות של מקום מגורי, התנדנדתי לאחור על
הכיסא כשידיי משולבות מאחורי ראשי ומרפקיי פרוסים לצדדים.
התמוגגתי מהנאה שנקטעה בסבב היכרות שני: "ג'ה סווי דה נהריה",
"ג'ה סווי דה קריית ביאליק", ג'ה סווי דה חיפה". עד שגיליתי
שכולם בת"א הגיע מאיזה מקום. חוץ מכרמי, היא באמת מתל אביב.