יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך.
ולך אין מושג. את לא יודעת מה סגור ככה בתוכי.
אני רוצה להגיד לך, שאני נהנה מהקרבה שלך כל כך. לדבר איתך,
לצחוק איתך... זה שם אותי במצב רוח טוב. אבל אני גם סובל
מהקרבה שלך, סובל כל כך, כי אני לא יכול סתם לחבק אותך באותו
רגע, או להחזיק לך את היד...
אני רוצה להגיד לך שאת חמודה. מאוד. בטח הרבה יותר ממה שאת
חושבת. אפילו אם אני מנסה למצוא איזו דרך לעקוץ אותך, אני אף
פעם לא מצליח.
ואת כל כך עדינה וצנועה... את הורגת אותי עם זה. אני מעריץ
אותך על זה. ואני יודע שמאחורי הצניעות והעדינות מסתתר אחד
מהאנשים המוכשרים יותר שאני מכיר.
וכמובן שאי אפשר להיות מאוהב במישהי בלי לשים לב פתאום לכמה
שהיא יפה. ואני שמתי לב שאת יפה. אין לי מושג כמה בנים אחרים
יסכימו איתי, אבל לדעתי, את מאוד יפה.
ובכלל, כל אחד יהיה בר מזל לקבל אותך. גם בזה, אני לא יודע כמה
בנים אחרים יסכימו איתי. וכמה שהייתי רוצה להיות בר מזל, לפעם
אחת מתוקה...
אני רוצה להגיד לך שאני מקנא בחברות שלך, אם הן משחקות לך
בשיער, או שמות עלייך את הראש, או את שמה עליהן... ושאני רוצה
להתנשק איתך, ושאני רוצה לשתף אותך בסודות שלי, ושתשתפי אותי
בשלך... ושאיך אחרי כל פעם שאני רואה אותך אני פולט אנחה
ארוכה, ומרגיש צורך חזק לכתוב. וזה מדהים אותי איך אני מוצא כל
פעם משהו להוסיף לטקסט הזה.
אני רוצה להגיד לך שאני רוצה שתהיי בבית שלי, בסביבה שלי. תהיי
בחדר שלי, תפגשי את האחיינים שלי. ושאני רוצה לשמוע את הקול
החמוד שלך, ושתדברי אלי איתו באיזה טוב מתגרה...
ואני יודע שזה לא בריא להיות מאוהב כל כך במישהי... זו פשוט
דרך מאוד מהירה לכניסה לדיכאון בלתי נשלט.
בקיצור, אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך כל כך. כן, זה נשמע
קצת בנאלי, וזה מרגיש כאילו אלו אותן המילים שחוזרות על עצמן
שוב ושוב, אבל אני באמת אוהב אותך. אני כל כך רוצה לשמוע את זה
בחזרה...
|