|
כמה התגעגעתי
לאותם
רגעי שנאה עצמית.
התחרפנות חסרת טעם
ושיגעון צעצועי
נר לי
לי נר
נר של אולי
נר דקיק בלתי
נראה
הכול חוזר,
רק הפעם
לא ביקשתי שתחזור
ליצור?
הנה לך, אני יוצר!
זיכרון שאין בו כלום
ועצם קיומו
כקיומן של עצמות בגופה של מדוזה
בוא ואראה לך
מזה טוב:
טוב זה חרפון חושים
ואקסטזה של אנרגיות
נסתרות
עוף לי מהפנים
עזוב אותי!
(חכה, יכול להיות שבפעם
הבאה תרגיש באמת)
בן זוגו של
http://stage.co.il/Stories/549677
|
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.