אכרע בפנייך מלכתי, האלה האם, אשא תפילה.
אין צדק לאלוהי העברים! מדוע זה אמי? מדוע הוא עומד מנגד
כשנביאיו שקריים? מדוע אינו עושה דבר כשעוברים הם על חוקיו שלו
עצמו?

כל אשר חטאתי בו לעמו של בעלי היה נאמנותי לך... הרי לא פשעתי,
לא אני לקחתי מאותו עברי את כרמו! זוכרת את יועציו של בעלי
משוחחים מאחורי גבו - הם! הם שזממו את כסאו לקחת...

אמי, זוכרת אני את הרגע כשבעלי ראה אותי לראשונה יוצאת ממקדשך.
תפילה אז נשאתי אלייך, כמו היום. כמה יפה הוא בלילות, כשאור
הלבנה מלטף את עורו הבהיר... לבו שלי וליבי שלו... הו אמי,
אוהבת אותו אני כמוך את בעלך, אין יקר לי ממנו.

האם כה רשעים הם העברים? האם ירצחוני לחינם? מוכנה אני להישבע
בך ובאלוהיהם שאין ידי בדבר הפשע. יודעים הם כולם את האמת! יום
יבוא וידעו כולם על רצח מלכתם.

הנה תוקעים הם בקרן האייל. התליינים יבואו לקחתני. בעלי ישן,
עוד בוקר לא הפציע. אלך להיפרד ממנו בנשיקה אחרונה. שמרי על
אהובי המלך, שמרי עליו מכל משמר...
לא אבכה, אשת אחאב בעלי אני. כל אשר יכלתי לו, כל האהבה לה
התפללתי אלייך - הוא זה, הוא אושרי. לא אבכה על שנות אושר, גאה
עליי להיות. נאמנותי היא לך ולמלך.

הנה דופקים הם על דלתי, אלבש שמלתי היפה ואתבשם. את שם המלך
אני נושאת... אשק למלך ואלך אל מותי.