שמעון עובד / ימים נוראים. |
התעמת עם אמת-המת.
- ועמוד מולי,
כמו גדול... כמו האלוהים.
לא 'כמו'... ואולי בכל זאת.
- נסה למנוע את הפקפוק
למען חזק את המשען.
ואני זועם להאשים
מקציף ריר בחולשת עצבי.
איך בין כתיבה לחתימה,
איך נחפזת, איך.
איך לא חיכית, איך.
והלא רק 'כתבת'.
ועוד לא יבש דם-הדיו
קטפת בטרם 'חתמת'.
וכל שידע הוא 'חטא'
כי רק 'אות' היא.
חלש מבקש כוח
ממחוק את הזעם.
בילתו.
אאחר,
- את המחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|