רעד עובר בחדר עכשיו
מזכיר ימי נצח של לילה שעבר,
מנסה לקחת את עצמי בידיים
אבל כמו תמיד לא ממש מסוגל.
מקיש עם אצבעות מתוחות לכל עבר
ויודע שהזמן שלי כבר נגמר לי ממזמן
הפסדים מרים מהדהדים לי בראש בסתר
כמו קורבנות רוקדים בי לעת הסתיו.
כבר היו בי לא פעם ניחושים שעזבת אותי
דימיונים שנטשת מעלייך את דמותי,
ראיתי איך אותי ביקשת להוציא מעלייך
קראת בשמי בלילה לצאת מחייך.
מסתובב לי בין מזחים סדוקים בחושך
מחפש עקבות של יום שעבד,
האהבה שהייתה לי זנחה אותי הערב
פנתה אל אחר והשאירה אותי לבד.
מאזין לקולות הרוח הרחוקה
מעלה בי זיכרונות מעבר ים של שממה
תוהה אם אותי את עדיין זוכרת,
כשהלילה את אהבתך לאחר נתת. |
