פתאום אני לא מרגישה
איפה זה?!...
איפה הדבר הזה שתמיד הניע אותי...

חיבקתי אותו כל כך חזק,
כל כך חזק ופתאום
זה לא שם.
פתאום אני מחבקת כל כך חזק כדור
בצבע שקוף,
כדור לא מוגדר, מהורהר חולם...

הוא דומם.
דומם לו,
למה שלא תמשיך לזרום כשאני אפסיק לחבק אותך
או לחבק אותי...

פתאום הוא נטול אנרגיות,
לא מוצא את כיוונו,
תמשיך, תמשיך בכל זאת, בכל מחיר
כנראה שלא נותר מי שיכוון אותך.
עליך להתמודד.
לבד, למצוא את הדרך...

תפסיק לנוע לי בידיים,
אני מחבקת אותך
כל כך חזק שאתה מנסה לצאת מכל פיסת חלל ריק.

חסר צורה, ריק מתוכן
כל מה שנותר בו זה הגיגים ומחשבות,

טיפת רוח, טיפת אמת...

לאן אתה בורח?!... לחפש?!...
אני פה מחבקת אותך חזק,
נראה שלא תמצא את הדרך,
ואם תבין מאיפה היא נובעת...

אני פה מחבקת אותך חזק,
הפיזיות שלך גורמת לי לצמרמורת
אתה מחשמל והנפש שלך כל כך מבולבלת וסהרורית
שהיא גורמת לי לא לתת לך להשתחרר

תמצא את הדרך הזאת במערבולת של עצמך,
תמשיך לנוע...
אל תפסיק לעולם...