יציאה מהמגירה / קיום הבטחה |
בחלוף השנים - מנסה למחוק
אך תשוקה אחת לא נותנת מנוח
הבזקי זכרונות מרצדים
מעולם לא הצלחתי
לשכוח
לסלוח.
כה רציתי להוריד מעל שפתייך את החיוך
להרגיש חום דמך על ידיי
שתבכי, תצעקי
תבקשי רחמים
להעביר סכין חדה לאורך עיקולי גופך
שתתפתלי ותשתנקי
ולבסוף תדמי
יפה כתמיד
לראשונה שותקת.
אין זה כה פשוט
עת באתי אלייך
חייכת ברכות
ליטפת ראשי כראש ילד
האומר דבר שטות
הצמדת למצחי שפתייך
עצמת עיניים ומיד פקחת
שלפתי הסכין
את עודך מחייכת.
ניצת ניצוץ בעינייך כמעט זהה לשלי
כולך נרעדת - לא בפחד
נסחפת עם התלהבותי
מצמידה גופך ללהב
דרוכה בציפייה
זורקת לאחור ראשך
לוחשת: "לזכר כל מה שהיה"
חיוכך מטורף
מדבק
ואני מהסס
סביב הכל מסתחרר
מחול של בשר
ונצנוץ המתכת
"עוד סנטימטר או שניים"
לוחצת בגופך על הסכין
ואני מתרחק.
כשלבסוף העזתי
לא סר חיוך מעל פנים.
חתכים אדומים
לאורך גופך
לצריבת הכאב עוד נרעדת
מתי לכל הרוחות תפסיקי
לחייך?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|