אני אוהבת
לצעוק בשקט

על אי בודד
או בחדר הומה אדם
אני באמצע
אני בצד
זה לא ממש משנה
כי תמיד
אני צועקת
בשקט

כי
אני כבר לא מרגישה
קיימת
וכי כואב לי
ובעצם
מתי כן הרגשתי קיימת?

אולי אני
לא אוהבת
לצעוק בשקט
אני
חייבת לצעוק
בשקט
חייבת
חייבת
חייבת
כדי
איכשהו
להרגיש
שייכת.

כי הרי,
זה עולם של אנשים
שצועקים

בשקט או בקול רם
זה לא משנה
כולם צועקים

מבחינתי
הייתי שמחה
לשתוק קצת
ושכל העולם
ישתוק גם כן

ולפעמים זה גם נראה ככה
וגם מרגיש ככה
אבל זה לא
כי חייבים לצעוק
חייבים
חייבים
חייבים
כדי להיות
קיימים.