|
הבדידות אוחזת בי
בידיה הארוכות
הקרות
ציפורניה החדות מבתרות
את בטני הזכה
הנקיה מידיך
והכאב נטמע בתוך
דמי ושט בו
גלים גלים
והלילה הופך בוקר
והאור מביא איתו
שכחה |
|
|
איש היה בארץ
עוץ, איוב שמו
והיה האיש ההוא
תם וישר וירא
אלוהים וסר
מרע.
אבל למכשפה
מהצפון... לה
היו תכניות
אחרות עבורו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.